הנה כי כן האיסור על הפליה מחמת היריון חל גם במקום בו לא חל חוק שוויון ההזדמנויות. הפלייה מחמת היריון הינה בבחינת קיום של חוזה העבודה שלא בתום לב.[15]
הזכות לפרטיות של העובדת אל מול פררוגטיבת הניהול של המעסיק
- האם חייבת המועמדת לעבודה לדווח למעסיק הפוטנציאלי על דבר הריונה?
האם באי דיווח על ההיריון יש משום חוסר יושר של העובדת המצדיק פיטוריה מן העבודה? בית הדין האזורי השיב בשלילה על השאלות הללו בקובעו כי "מאחר והחוק אינו מחייב אישה לדווח למעביד דבר בשלביו הראשונים של הריונה בעת מועמדותה לעבודה, ממילא נאסר מכללא על המעביד לדרוש מהעובדת גילוי הריונה בעת ראיון קבלה לעבודה. אין לדרוש ממועמדת לעבודה סטנדרטים גבוהים ומחמירים יותר מזה שדורש החוק".
הינה כי כן, על היות העובדת פטורה מלגלות למעסיק את דבר הריונה בעת ראיון המקוים עימה לקראת קבלה לעבודה, למד בית הדין האזורי מהעדרה של הנחיה בחוק המחייבת אותה בגילוי. אכן, אין בהוראות חוק שוויון ההזדמנויות או בחוק אחר הוראה המחייבת עובדת או מועמדת לעבודה לגלות למעסיקה את דבר הריונה בשלב כה מוקדם של ההיריון, וקודם לחודש החמישי. עם זאת, אנו סבורים כי בהעדר הוראה שבחוק המחייבת מועמד או מועמדת לעבודה בגילוי פרט זה או אחר למעסיק הפוטנציאלי, אין די כדי לבסס פטור של המועמד מגילויו של אותו הפרט. לכל הדעות,
--- סוף עמוד 17 ---
בראיון עבודה מבררים הצדדים ביניהם עניינים שונים הקשורים למידת התאמתו של המועמד למשרה שבה מדובר, ובקשר אליהם אפשר שיידרשו פרטים רבים ומגוונים אודות העובד. אנו סבורים כי בהעדר התייחסות מפורשת בלשון החוק לחובת הגילוי של איזה מן הפרטים הללו, אין כדי לבסס פטור מחובת גילויים למעסיק הפוטנציאלי. להבנתנו, המבחן בדבר חובת הגילוי או הפטור ממנו, מתבסס על אמות מידה אחרות, כפי שנבהיר להלן.
- ראשית נזכיר מושכלות ראשונים בדבר חובת תום הלב בה מחויבים הצדדים
לחוזה עבודה, לרבות בשלב הטרום חוזי, הוא שלב המשא ומתן לקבלת עובד לעבודה. בשלב הזה נחוצים למעסיק מירב הפרטים אודות המועמד לעבודה, ואת המועמד רואים כמי שחב בחובת גילוי מוגברת למעסיק הפוטנציאלי.
בשלב הטרום חוזי, כמו בשלב שלאחר ההתקשרות בחוזה עבודה, ניתן לעמוד על התנגשות חזיתית בין שתי זכויות יסוד. מצד אחד, זכותו הקניינית של המעסיק במקום העבודה, הבאה לידי ביטוי בפררוגטיבה הניהולית שלו, בבקשו לנהל את עסקו כפי שנראה טוב בעיניו, ומנגד, זכותו של העובד לפרטיות, שמקורה בכבוד האדם שלו. בהתנגשות הזו שבין שני האינטרסים הלגיטימיים מתבקש האיזון הנכון בין חובת הגילוי המוגברת המבוססת על חובת תום הלב של המועמד לעבודה לבין ההגנה על פרטיותו[16].
- לעניין האיזון הנכון שבין האינטרסים המתנגשים יפים דברי אלישבע ברק
במאמרה, ובזו הלשון: