הגב' רונית לוי העידה לעניין זה כך (עמ' 123א לפר' ש' 13-15):
"אנחנו בכל הכוונות שלנו התכוונו לעשות את האירועים בבתי הספר עם ירום, זה הופיע במצגת ההשקה, בכל החומרים השיווקיים וזו הייתה אחת מאבני הדרך בסיפור הזה שנקרא שיווק חשבון "דרייב"".
ובהמשך (בעמ' 138 לפר' ש' 29-27):
"הוא [התובע] מבחינתו קיבל את הציר שלו ברעיון שלי, הוא היה אמור לעשות את האירועים שלו בתוך המערך הזה.".
כלומר כחלק מהעובדה שגב' רונית לוי ראתה בתובע אדם הפועל ממניעים ערכיים בתחום של בטיחות בדרכים, הייתה מעוניינת לשלב אותו במועדון "דרייב" של הבנק, ע"י השתתפות הבנק בהפקת אירועים של "הנוער ינהג אחרת" שישולבו בפעילות המועדון. לכך הבנק אינו מתכחש, אלא, שלטענת הבנק, היה על התובע להכין הסכם בכתב לעניין זה והוא לא עשה כן. עוד טוען הבנק כי לא סוכם סכום ההשתתפות.
התובע עצמו אישר זאת, והעיד, באשר לתמורה שיקבל (עמ' 59 לפרוטוקול ש' 25-28), כי:
"האירועים זה משהו שאני ביקשתי והובטח לי....האירועים זו התמורה שאני ביקשתי מול זה שהגיתי את רעיון המועדון ועבדתי וצירפתי גופים".
היינו התובע ידע כי אכן הבנק היה מעוניין לשלב אותו באירועים, כמי שהיה מעורב בפעילות בנוגע להקמת המועדון בדרך זו או אחרת. עם זאת, התובע ידע גם ידע, כי הסכמה עקרונית זו, יש להעלות על הכתב במסגרת הסכם מסודר שיכלול את כל הפרטים הרלבנטיים. כפי שהעידה הגב' רונית לוי, הבנק היה אמור לחתום עם התובעת על הסכם מסודר, כפי שנחתם בזמנו בשנת 2000 (עדות גב' רונית לוי בעמ' 123א לפרוטוקול ש' 16-19).
--- סוף עמוד 30 ---
התובע טוען כי בשיחה שהוקלטה אשררה גב' רונית לוי את הסכמתה לקיים אירועים בבתי ספר. אכן, אין מחלוקת כי גב' רונית לוי באותו תמליל חוזרת ושואלת את התובע האם ניתן לקיים אירועים בבתי ספר, שכן זו הייתה כוונת הבנק לאורך כל הדרך. עם זאת בתמליל מבקשת גב' רונית לוי במפורש מהתובע להכין הסכם לגבי אירועים בבתי הספר, ומהשיחה עולה כי לא סוכמו הפרטים בעניין זה. בעמ' 11 לתמליל מתנהלת שיחה זו בין התובע לגב' רונית לוי:
"ירום: רונית...רגע...לגבי בתי הספר, אני אמור להכין ת' הסכם מול הבתי ספר?
רונית: כן, כן, כן, כי אתה...
ירום: אז כמה, אז כמה אני רושם שמה? תשעים אירועים או ששים?
רונית: אמרנו ששים, שנה הבאה 90.
ירום: את אמרת מינימום ששים אבל עם שאיפה.
רונית: נכון
ירום: להגיע לתשעים
רונית: נכון".