שיחה זו עולה בקנה אחד עם עדותה של הגב' רונית לוי לכל אורך הדרך, לפיה הייתה מעוניינת כי התובעים יפיקו אירועים של "הנוער ינהג אחרת" במסגרת מועדון "דרייב" וכי הבנק ישתתף במימון אותם אירועים כחלק מפעילות המועדון (סעיף 42 לתצהיר גב' רונית לוי). אולם, כפי שעולה מהמכתבים לעיל, ומהתמליל, הסכמה עקרונית זו צריכה הייתה לבוא לידי מימוש בהסכם ספציפי שיכלול את כל התנאים, לרבות מספר האירועים, מיקום והסכום אותו ישלם הבנק כהשתתפות בהפקת האירועים. הסכם כזה, שבתמליל גב' רונית לוי מפצירה בתובע שיכין לא נחתם בסופו של יום. יש להדגיש כי אפילו בשיחה זו, בה התובע מקליט את גב' רונית לוי, הוא אינו טוען לפניה כי הסכימו על 90 אירועים בעלות של 1,000 דולר בצירוף מע"מ, אלא שואל אותה האם בהסכם שהוא אמור להכין עליו לנקוב במספר ששים אירועים או תשעים.
5.1.5.ב העדר גמירות דעת ומסוימות בעניין קיום האירועים בבתי ספר
מהראיות עולה כי לא היו לא גמירת דעת מצד הבנק ואף לא מסוימות לכריתת הסכם בעל פה בנוגע לקיום האירועים בבתי ספר, והתובע היה מודע לכך. היינו, גם אם אניח לטובת התובע כי סוכם על 60 אירועים בבתי ספר בשנה הראשונה, ותשעים בשנים שלאחר מכן, הרי שלא היה קיבול. כאמור, מהתמליל עולה במפורש כי בשנת 2005, הרבה לאחר המועד לו טוען התובע לגבי עניין זה, גב' רונית לוי מבהירה לתובע כי עליו להכין הסכם ספציפי היינו, בשלב זה אין גמירת דעת של הבנק להתקשר בהסכם מחייב, אלא הסכמה עקרונית שצריכה למצוא ביטוי במסמך מפורט בכתב.
למעשה, מהתמליל עולה כי לא סוכם לא על כמות האירועים (כאמור לעיל), ואף לא על סכום ההשתתפות של הבנק בהפקת האירועים. בעמ' 13 לתמליל מלין התובע על כך שהסכומים בהם נקב הבנק הולכים ויורדים. התובע מזכיר לגב' רונית לוי כי בעבר החסות שנתן הבנק לאירוע עמדה על 1000 דולר [בעבר בשנת 2002 כשניתנה חסות ללא קשר למועדון], וממשיך: "רונית אני אומר לך בכל היקר לי שאת סגרת איתי, כן ודיברת איתי, ואמרת לי כי המחיר הוא 1000 דולר... לא כולל מע"מ, ואז את אמרת לי, ארבעת אלפים שקל לא כולל מע"מ ופגישה האחרונה את אמרת לי 4,000 ₪ כולל מע"מ. כל הזמן זה הלך וירד...". כשרונית מנסה להשיב, התובע, שמקליט את השיחה, קוטע את דבריה.
--- סוף עמוד 31 ---
התובע בעדותו התייחס לכך ואישר כי לא סוכם על סכום החסות שייתן הבנק. לטענתו יומיים לאחר השקת המועדון, ביום 4.5. הייתה פגישה בינו לבין גב' רונית לוי במסגרתה גב' רונית לוי, כך לטענת התובע, התכחשה לסיכום התשלום של 10 שקלים לתובע, ובנוסף ניסתה להפחית את הסכום שישלם הבנק בגין החסות מ-1000 דולר בצירוף מע"מ, ל-4,000 שקלים (שהיו אז כ-1,000 דולר) כולל מע"מ (עמ' 65 לפר' ש' 11-4). היינו התובע הודה במפורש, כפי שעולה גם ממכתבה של גב' רונית לוי מיום 15.6.05, כי גב' רונית לוי לא הסכימה לסכום של 1,000 דולר בצירוף מע"מ אלא לסכום של 3,500 שקלים בצירוף מע"מ. יש לציין כי גם פגישה זו לא סיכם התובע.