בנוסף, ביום 31.5.05 פונה התובע בכתב לגב' רונית לוי (נספח 41 לתצהירו). במכתבו מפרט התובע אירועים מתוכננים של "הנוער ינהג אחרת" לחודש יוני בבתי הספר. מדובר בשבעה אירועים. גב' רונית לוי כותבת על גבי המכתב בכתב ידה: "ירום, שלח הסכם כספי לברדוב, רונית". תשובתה זו של גב' רונית לוי הועברה בפקס לתובע ביום 15.6.05. באותו יום, 15.6.05 כותב התובע מכתב לגב' רונית לוי ומציין: "סכום עלות ההשתתפות באירוע בית ספרי הינו כפי שהיה בעבר 1,000$ לא כולל מע"מ לאירוע". ביום למחרת, כותבת גב' רונית לוי על גבי מכתבו זה, בכתב יד:
"ירום, בכדי להתקדם הריני להבהיר:
- ב-4.5.05 היית במשרדי וסוכם על סכום אחר לגמרי (3,500 ₪+מע"מ).
אודה שתצמד לכך!!
- דרישות מצדך של סכום כזה אינן הופכות להסכם
רונית.".
(הדגשה במקור).
המכתב נשלח לתובע בפקס ביום 16.5.05.
מהתכתבות זו עולה בראש ובראשונה כי הבנק לא התכוון להתקשר בהסכם באותן שיחות בעל פה בין רונית לבין התובע במהלך שנת 2003. הן מהתמליל, הן מתכתובת זו, עולה כי גב' רונית לוי מורה לתובע להכין הסכם, ואף מציינת מיהו הגורם בבנק, אליו יש להעביר את ההסכם. בנוסף, עולה מחלוקת לגבי הסכום שסוכם, היינו אין גם מסוימות.
התובע נשאל מדוע לא הכין הסכם, כפי שהורתה לו רונית במפורש, לפחות בשתי הזדמנויות. תשובתו, למצער, מתחמקת (עמ' 56 לפר' ש' 15-עמ' 57 ש' 2):
"ש. היא [רונית] אומרת לך [בתמליל] שהיא לא זוכה ממך לשיתוף פעולה לגבי ההסכם.
ת. בתמליל היא פתאום אומרת שאני אכין את ההסכם, אני מזכיר לה שהיא תכין את ההסכם, אני אסביר מדוע אני לא הייתי מוכן בשלב שאחרי מסיבת העיתונאים להכין את ההסכם כיון שפחדתי שהיא עושה לי תרגיל, שיגרום לי להכין הסכם רק על בתי הספר ואז היא תגיד, הנה זה מה שסוכם איתך, וזה יקל עליה להתכחש להבטחות נוספות כמו עשרה שקלים [לכל חבר מועדון]. אני ידעתי שיש לי הוכחות להתחייבות לבתי ספר, שהראיתי אתם לבית המשפט, המסמכים המצגת וגם מה שרונית כתבה בכתב יד, סוכם 3,500 ₪ לא כולל מע"מ וכל הוויכוח היה על 150 דולר לאירוע.
ש. איך היא [רונית] יכולה לגרום לך להכין הסכם על מה שהיא רוצה, אם היא הייתה רוצה להכין הסכם רק על אירועים, מה יותר קל מלהכין הסכום על אירועים, היא אמרה לך להכין הסכם אז אתה יכול להכניס מה שאתה רוצה.
ת. זה היה אחרי הפגישה במשרד שלה שהיא התכחשה לעשרה שקלים ולא שמה אותי בפנל במסיבת העיתונאים.