אולם, כאמור, לאחר אותו מכתב מיום 31.5.05, שלגביו התבקש התובע להכין הסכם, התובע מעולם לא שלח רשימות נוספות של אירועים בית ספריים לבנק. בסיכומים מפנים התובעים למכתבים אליהם צורפו רשימות אירועים, אולם מדובר במועדים קודמים למועד זה, האחרון שבהם מיום 5.12.04 (נספח 16 לתצהיר התובע).
בנוסף, בניגוד גמור לדבריו אלו, התובע, שחזר והתבקש להציג היתר שניתן לו לקיום אירועים בבתי ספר, לא עשה כן. מהעדויות עולה כי ככל הנראה שונו נהלי משרד החינוך, כך שהתובע לא יכול היה באותה עת לעמוד בהתחייבויותיו העקרוניות כלפי הבנק.
גב' רונית לוי העידה כי הסיבה שלא נכרת הסכם לגבי אירועים בבתי ספר הייתה כי משרד החינוך שינה את הכללים לגבי הכנסת גופים מסחריים לבתי ספר, ולכן התובע לא יכול היה עוד לשלב את הבנק בפעילות "הנוער ינהג אחרת" בבתי ספר (עדותה בעמ' 123א לפר' ש' 21-26). לטענתה, בשלב מסוים, משעה שהתברר שלא ניתן לקיים אירועים בחסות הבנק בבתי ספר, התובע, שקודם התקשר והגיע לבנק כמעט מדי יום, פשוט נעלם (סעיף 43 לתצהירה ועדותה בעמ' 125 א לפר' ש' 4-5).
הוכחה נוספת כי העדר הסכם נבע מהעדר יכולת של התובעים קיים אירועים בבתי ספר, היא העדר אישור מהועדה לפרסומת מסחרית במשרד החינוך המאפשרת פעילויות בעלות אופי מסחרי בבתי
--- סוף עמוד 34 ---
ספר. התובע טען כי היה בידו אישור ממשרד החינוך במועדים הרלבנטיים וכי הוא יכול להציגו (עמ' 60 לפר' ש' 26-28): "האישור הוא לשלב פרסומת כדי לגייס כספים לפעילות הזאת ומצוין באישור "בשיתוף בנק"האישור לא כאן איתי. אני יכול להביא אותו".
בישיבת ההוכחות שלאחר מכן שוב טען התובע כי היה בידו אישור מכוחו יכול היה לקיים אירועים בבתי הספר בשיתוף הבנק. התובע ציין שוב (עמ' 90 לפר', ש' 21-22: "נשאלתי פעם שעברה אם צרפתי, לא צרפתי כי לא באו אלי בטענה כזו...לא אישרו לי [לצרף] לא ידעתי שאני יכול לצרף מסמכים." על אף שבישיבה הקודמת התבקש התובע להציג את האישור, בצעד חריג, כדי לאפשר לו להוכיח את גרסתו, באותו מועד ניתנה החלטת בית המשפט לפיה התובע יציג את אישור משרד החינוך בישיבת ההוכחות הבאה. בדיון שלאחר מכן הציג ב"כ התובעים את ת/1. מדובר בדיון שלאחר שהתובע סיים את עדותו ועל כן הוא לא נחקר על אותו מסמך. ב"כ התובע הציג את ת/1 כך: "מוגש אישור של קיום אירועים עם פרסומת בבתי ספר עם אישור משרד החינוך ומשרד התחבורה". אולם, מעיון בת/1 עולה, כפי שטענו הנתבעים בסיכומיהם, כי אין מדובר באישור מטעם הוועדה לפרסומת מסחרית במשרד החינוך, שהיא, ורק היא, מוסמכת לאשר פרסומת מסחרית בבתי ספר.