ת. כן, כל גוף מקבל מתחם לצורך קידום מכירות הוא שולח חב' קידום מכירות והוא מקבל גם שילוט ובתמורה לזה הוא משלם חסות.
ש. לא סיכמתם כמה נותן החסות משלם.
ת. לא. אבל לי זה היה ברור. שאם היא מביאה נותן חסות מצופה שהוא ישלם כמה שסיכמתי איתה 1,000 דולר לא כולל מע"מ לאירוע בית ספרי.
ש. הסיכום הזה אתה מסתמך על אותו הסכם משנת 2,000?
ת. לא. דיברתי איתה על זה מחדש.
ש. מתי דיברת איתה מחדש על 1,000 דולר לאירוע?
ת. בסדרת הפגישות הראשונית שקיימתי איתה לפני כל הסיפור של הקפאת המגעים.
ש. אז דיברת על 1,000 דולר לאירוע דיברת על בנק דיסקונט.
ת. רק דיסקונט.
ש. עכשיו אתה אומר שהבנת או שהיה לך ברור שכשהיא תחייב נותני הטבות למועדון זה יהיה באותו סכום?
ת. לי זה היה ברור. כי זה המחיר שעולה להיכנס לבתי ספר. אבל אפשר לנהל מו"מ אם היא הייתה אומרת לי שגוף מסוים מוכן לשלם סכום אחר.".
התובע מעיד כי לו עצמו היו הדברים ברורים, אולם, אף הוא אינו טוען כי העניין סוכם.
עניין זה עולה גם בתמליל. בעמ' 15 לתמליל שואל התובע את גב' רונית לוי האם היא זוכרת שאמרה לו ש: "כל גוף שיתן הטבות למועדון נחייב אותו ליתן חסות לאירועים", גב' רונית לוי כועסת ומכחישה, ואלו חילופי הדברים:
"רונית: אני אמרתי שאני...לא נחייב, אני יכולה לפעול בשם...אתה ממש חצוף, אני לא יכולה להכריח.
ירום: אני לא חצוף רונית
רונית: אני אמרתי שאני אחייב?
ירום: אני אומר לך את האמת.
רונית: שנחייב? אני לא אמרתי.
ירום: שזה יהיה תנאי
רונית: לא, אני לא אמרתי שזה יהיה תנאי, יופי, אתה רוצה להרוס ת'מועדון
אני הלכתי והכרתי לך את הראל ויזל שלא נותן הטבות וביקשת את לי קופר ונתתי לך, ועכשיו אתה רוצה לחייב את כולם לתת לך כסף?
ירום: רונית, זה מה שנאמר.
רונית: לא, זה לא מה שנאמר, זה לא מה שנאמר.
ירום: זה מה שנאמר לאורך הדרך
רונית: אנחנו יושבים ומדברים. אתה ביקשת את זה, זה לא מה שאני אמרתי לך, ואל תעשה מזה דברים כאלה כי אתה משקר.
ירום: רונית אני בא אני...א...א... אני לא משקר ועובדה
רונית: אתה כן משקר!
--- סוף עמוד 48 ---
ירום: רונית עובדה שאני שלחתי מסמכים לכל הגופים שזה כתוב שם.
רונית: אז שלחת מסמכים, סליחה, ואני כעסתי עליך שאתה מדבר בשם המועדון, ואת זה כבר שכחת נכון?"
היינו, אותה טכניקה, התובע חוזר ומבקש דברים, מוציא מכתבים על דעתו, ולאחר מספר פעמים טוען שהדברים סוכמו. ההקלטה, בה נשמע הכעס האותנטי של גב' רונית לוי, שיש לזכור שאינה יודעת שהיא מוקלטת, מעידים בצורה הטובה ביותר, כי גם לעניין זה לא סוכם דבר בין הבנק לבין התובע.