במקרה שלפניי, כפי שפרטתי בהרחבה, התובע ידע כי הבנק יתחייב רק בחוזה בכתב, ומאן, על אף הפצרות גב' רונית לוי, להעביר לבנק חוזה לחתימה. לעניין זה יש להזכיר את פסק דינו של בית המשפט העליון (כב' השופטא' ריבלין) בע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' עו"ד יחיאל, פ"ד נח (5) 20, 32-31 (2004) שבו הפחית בית המשפט העליון את שכר הטרחה שנפסק לעורך דין, נוכח העובדה שנתן שירותים במשך שנים רבות מבלי שסוכם שכר הטרחה באופן מסודר). בנוסף, הבנק היה נכון לשלב את התובעים במועדון "דרייב" באמצעות אירועי "הנוער ינהג אחרת" ורק התנהלות התובע היא שמנעה זאת. בנוסף, יש להזכיר כי התובע התנהל בחוסר תום לב מול הבנק.
לאור שיקולים אלו כולם, אני סבורה כי לא היה מקום להורות על השבת הטבות, לו היו מועברות כאלו לבנק.
8.2 האם ההתעשרות, ככל שהייתה, היא על חשבון התובעים
נימוק שני לשחיית התביעה בהתבסס על עילה של התעשרות שלא כדין, נובעת מהעובדה שככל שהייתה התעשרות, היא לא הייתה על חשבון התובעים, כנדרש בסעיף 1 לחוק עשיית עושר. כפי שפירטתי בהרחבה לעיל, בהתייחס להסכם בין המועצה למניעת תאונות לבין התובע, הרי התובע פנה לבנק דיסקונט בשם המועצה למניעת תאונות או החברה שהקים במסגרת ההסכם עם המועצה למניעת תאונות, וזאת כדי לעניין את בנק דיסקונט לצרף את הבנק כנותן חסות או הטבה למועדון שיוקם ע"י המועצה למניעת תאונות. במסגרת אותו הסכם התחייב התובע לשמירת סודיות ואי תחרות עם המועצה למניעת תאונות. לאור האמור, גם לו היו מוכיחים התובעים כי הנתבעים התעשרו מהרעיון להקים מועדון לקוחות עם עולם תוכן של זהירות בדרכים, הרי הרעיון היה, על פי ההסכם בין התובע למועצה, שייך למועצה למניעת תאונות.
כזכור, התובע הציג את הרעיון שלו של הקמת מועדון נהגים זהירים למועצה למניעת תאונות, ואף חתם עמה על הסכם לפיו חברה בבעלותו ובבעלות מר גרנביץ תפעל להקמת ותפעול מועדון בראשות המועצה למניעת תאונות. אותו הסכם עצמו כלל סעיף שמירת סודיות ואי תחרות (סעיף 6 להסכם) ולפיו:
"6.1 הצדדים מתחייבים שלא להתחרות במועדון ובמכלול פעילויותיו בכל אופן שהוא, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בעצמם ובין באמצעות אדם או תאגיד מטעמם. וזאת לאורך כל תקופת קיום הסכם זה.
6.2 הצדדים מתחייבים בזאת לשמור בסודיות כל סוד מקצועי הקשור למועדון או לחוברת ולא להשתמש בכל סוד מקצועי, אלא לצורכי פעילות המועדון ולצורך קידומו".