בחודש מאי 2010 עת/3 עדכן את דו"ח ההתחייבויות המרכז נכון ליום 30/4/10 ומצא כי ההפרש הגיע לסך של 1,058,928 ₪ (ס' 21 ונספח ב' לתצהירו). לטענתו, נכון ליום עריכת תצהירו ההפרש אף עלה ב- 150,000 ₪ נוספים (עמ' 33, ש' 23-22).
הדו"ח המרכז מתבסס לפי עדותו של עת/3 על נתונים בפועל, אשר לוקטו במאמץ רב על ידי עובדי התובעות בעשרות רבות של שעות עבודה (ס' 35 לתצהירו).
- רו"ח אילן ישינסקי מונה כאמור כמומחה מטעם בית המשפט. להלן עיקרי חוות דעתו, בכל הנוגע לתוצאות מנגנון ההתחשבנות שנקבע בהסכם:
א. צפי ההפרש בין ההתחייבויות לבין התקבולים בהסכם ההתקשרות עמד על 95,000 ₪ בעוד שבדו"ח התובעות ליום 30/4/10 ההפרש הסתכם ביותר ממיליון ₪. טענת הנתבעים בדבר גביה לקויה ראויה להיבדק ואולם היא איננה חלק מהמנדט של המומחה.
ב. הדו"ח המקורי של הנתבעים אשר צפה את העלויות ואת התקבולים לא עמד בפני המומחה והוא ביקר את נתוני הביצוע בפועל נכון ליום 30/4/10.
ג. ביצוע העבודות נרשם בדו"ח אקסל דינמי שעודכן לפי ההתקדמות בביצוע, כך שהדו"ח המקורי מיום 31/3/09 לא נשמר.
ד. תיקי העבודות כוללים חומר חשבונאי עצום בהיקפו, הכולל אלפי תיקים. המומחה ביקר 400 תיקים ומהם ערך בדיקה מקיפה וכוללת ל- 40 תיקים.
ה. נוכח הבדיקה שנערכה, הסכומים שהוצגו על ידי התובעות נכונים מבחינה חשבונאית, כך שנכון ליום 30/4/10, ההפרש בין עלות העבודות לבין סך התקבולים הסתכם ב- 1,058,928 ₪.
- המומחה מטעם בית המשפט לא זומן לחקירה נגדית על ידי מי מהצדדים וחוות דעתו התקבלה למעשה על תוכנה.
א'3 - טענת הנתבעים שההפרש נובע ממחדלי גביה
- הנתבע 4 טען בתצהירו שהתובעות לא ביצעו מאמצי גביה, מתוך הבנה שהנתבעים ישלמו להן את הסכומים שלא ייגבו (ס' 48-47), וזאת על אף שהוא עצמו לא הסכים מעולם לשנות תנאי תשלום או לוותר על חוב של לקוח (ס' 66).
לטעמו חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט איננה רלוונטית, שכן המומחה לא בדק את מחדלי הגבייה (ס' 50-49) וגם בתצהירו של עת/3 אין התייחסות למאמצי גביה (ס' 62-59).
הגביה הרלוונטית להתחשבנות איננה גביה של חובות עבר
- הנתבע 4 העיד, שהגביה הייתה צריכה להתבצע ביחס ל- 3 מרכיבים (עמ' 71, ש' 21-14):
א. סכומים בדו"ח ההתחייבות המקורי "שצריך לגבות תמורת עבודה והתקדמות עבודה".