אשר לטענת הנאשמים, כי נרכשו אלמנטים טרומיים לשם בנייה באתר, ואלו הובאו לאתר תרדיון, גורסת התביעה כי "רכישת אלמנטים טרומיים לא נמנית על ההוצאות בדוחות הביצוע". התביעה מזכירה, כי בדוחות הביצוע נכתב כי בוצעו עבודות בנייה באתר ואין כל אזכור לרכישת אלמנטים טרומיים, ולפיכך אין ניתן לדווח על הוצאה זו בדוחות שהוגשו למרכז ההשקעות. עוד מציינת התביעה כי גם נאשם 1 בעדותו בבית המשפט לא ידע לומר אם הוזמנו אלמנטים טרומיים לפרוייקט תרדיון או אם הובאו אלמנטים אלה לשטח.
מכל מקום, משה יונס העיד בבית המשפט, כי לא היו אלמנטים טרומיים בפרוייקט תרדיון וגם מהנדס הפרוייקט משה שני העיד, כי לא היתה הזמנה של אלמנטים טרומיים לאתר זה, באומרו: "לאתר תרדיון לא היתה הזמנה של אלמנטים טרומיים, כיוון שלא בוצע תכנון של אלמנטים טרומיים. אי אפשר להזמין אלמנטים טרומיים אם אין להם תכנון." (עמ' 612, ש' 26-28). ועוד נאמר על ידו כי: "...בפרוייקט תרדיון לא יתכן שהזמינו קירות טרומיים ועמודים טרומיים, אם אני לא מסרתי תכניות של קירות ועמודים טרומיים. כיוון שלא הגענו עדיין לשלב של התכנון המפורט של הקירות והעמודים הטרומיים" (עמ' 662, ש' 11-14).
ישראל פרישקולניק, מנכ"ל מפעל ספנקריט, המייצר אלמנטים טרומיים העיד כי לא ניתן להזמין אלמנטים מעין אלה ללא תכנון מפורט, תוך התאמה למבנה מסוים. לדבריו, לא בוצעה כל הזמנה של אלמנטים טרומיים עבור פרוייקט תרדיון, הגם שבוצעה הזמנה כזו למספר פרוייקטים אחרים של הנאשמים. עדות דומה ניתנה על ידי יצחק חדש, סמנכ"ל כספים בחברת חי מידן העוסקת בייצור אלמנטים טרומיים. התביעה מוסיפה כי גם ישראל קנטור עצמו "אישר" בחקירתו החוזרת, כי לא ראה אלמנטים טרומיים בפרוייקט תרדיון. על יסוד כל אלה, סבורה התביעה כי לא נרכשו כלל אלמנטים טרומיים לפרוייקט תרדיון, והם אף לא אוזכרו בדוחות הביצוע שהוגשו למרכז ההשקעות, ולפיכך לא ניתן לכלול אותם בהוצאות המותרות לצורך קבלת המענקים.
התביעה מתייחסת בסיכומיה גם לטענה אחרת של ההגנה לפיה מדובר בהוצאות בגין ניהול ופיקוח בפרוייקט תרדיון. נאשם 1 טען כי מדובר בהוצאה בסך 200,000 ₪, הגם שלא העיד כי סכום זה הוצא על ידו, אלא שמדובר "בסכום הגיוני". התביעה טוענת כי תנאי לקבלת מענק הוא הוכחה כי ביצוע העבודות המדווחות הסתיים, וכי התשלום עבורם בוצע. העבודה כי מדובר בהוצאה סבירה והגיונית אין בה כדי להוכיח כי הסכומים הללו שולמו בפועל. עוד נטען, כי ישראל קנטור עצמו ציין כי נושא הניהול והפיקוח היה בתחום אחריותו, והוא קיבל את שכרו מקבוצת גולד-וחניש, והתשלום כלל גם את פעילותו באתר תרדיון.