בנוגע לסוגית האלמנטים הטרומיים, נטען כי יש לתת משקל לדבריו של המהנדס, אשר הבחין בקיומם ואין כל משמעות לעובדה כי בדוח הביצוע נאמר כי "בוצעו עבודות באתר ו/או עבודות בנייה באתר". הדבר אינו שולל את העובדה כי הוזמנו אלמנטים טרומיים ושולמה התמורה עבורם. עדותם של בעלי המפעלים לייצור אלמנטים טרומיים אינה מעלה ואינה מורידה, כיוון ש"ישנם אין ספור חברות שמספקות אלמנטים טרומיים", ועל כן ניתן היה לרכוש אלמנטים אלה גם מחברות אחרות. נאשם 1 מפנה לעדותו של ישראל קנטור, לפיה היה תכנון של אלמנטים טרומיים, בניגוד לדבריו של הקונסטרוקטור משה שני. נאשם 1 מציין עוד כי גם סגן מנהל מרכז ההשקעות דאז שמואל מרדכי, אמר במפורש כי הבחין באלמנטים שונים בשטח.
אשר לעבודת המתכננים והתשלום למתכננים, נטען כי לא היתה כל מרמה כלפיהם שכן מתכננים אלה עבדו בפרוייקטים שונים של קבוצת גולד-וחניש ובוצעו תשלומים, מבלי לעשות אבחנה בין אתר זה לאתר אחר. למתכננים "שולמו כספים רבים ובאופן גלובלי בגין הפרוייקטים". הנאשם מוסיף וטוען, כי גם אם נותר חוב לגורם זה או אחר, הרי שמדובר בויכוח עסקי לגיטימי שאין בו כל כוונת מרמה.
נאשם 1 טוען כי מרכיב נוסף, שדווח באמצעות דוחות הביצוע של חברת עמק האביב, נוגע להוצאות ניהול ופיקוח, כאשר התביעה לא לקחה בחשבון הוצאות אלה. המדובר בהוצאות חיצוניות, אשר הוערכו בסכום של כ – 200,000 ₪. התביעה טוענת, מבלי שהוצגו ראיות על ידה, כי מדובר בסכום כסף שלא הוצא בפועל, שעה שהוכח כי נדרשו הוצאות בגין ביטוח האתר, שמירה, ניהול ופיקוח.
אשר לטענה כי חברת GWS הנפיקה חשבוניות מס כוזבות ומנופחות, נטען על ידי נאשם 1 כי הכספים שולמו לחברת GWS בגין עבודה שבוצעה. הדברים אושרו על ידי רו"ח אלי ליכטר, לאחר שהוצגו בפניו חשבוניות המס. עוד נטען על ידי נאשם 1 כי חברת GWS לא היתה חברה קשורה ועל כן לא היה צורך לדווח על כך למרכז ההשקעות.
על מנת להמחיש את הטענה כי אין מדובר במרמה, וכי הנאשמים פעלו בתום לב ללא כוונת מרמה, הפנה נאשם 1 למסמך ס/9 שבו מדובר בדוח ביצוע מס' 3, אשר קיבל את אישור המהנדס ואת אישור רואי החשבון, אך לא הוגש בסופו של דבר למרכז ההשקעות, מאחר שתוכניות הבנייה לא אושרו על ידי הגורמים הסטטוטוריים.
נאשם 1 מוסיף וטוען כי הוא עצר את תהליך קבלת המענק, לאחר שהסתבר כי לא ניתן לבצע את התוכנית, והדבר מוכיח את טענתו כי לא בוצעה כל מרמה כלפי מרכז ההשקעות.