התביעה מוסיפה וטוענת כי הנאשמים הודו למעשה במצב דברים זה, כפי שנאשם 1 עצמו אמר בעדותו בבית המשפט: "אני פשוט במקום לעשות את הפעולה הבנקאית, למשוך ולהחזיר, לקחנו את ההון העצמי את המחאת החוב והפכנו אותה להון עצמי" (עמ' 7547, ש' 9-11). התביעה טוענת כי על פי כתב האישור, על ההון העצמי להיות מושקע בכסף מזומן כנגד הקצאת הון מניות, מבלי שהובאה כל ראיה כי מרכז ההשקעות ידע או אישר את זקיפת הלוואת הבעלים על חשבון ההון העצמי. מר שמואל מרדכי, סגן מנהל מרכז ההשקעות דאז, אף מסר בעדותו כי לו ידע שההון העצמי בחברת דימונה טכסטיל מקורו בחוב שהומחה, הוא היה משעה את ביצוע תוכנית ההשקעות עד כדי ביטולה הכולל, כיוון שבמקרה זה היזמים לא השקיעו כסף במזומן במפעל המאושר.
התביעה טוענת למרמה גם בעצם הגשת הבקשה לקבלת תוספת מספר 5 לכתב האישור וקבלתה של תוספת זו, באשר זו נסמכת על המכתב ששלחו הנאשמים 1 ו-2 למרכז ההשקעות ביום 3.7.95, ובו התחייבו להפוך להון מניות כל חוב של חב' דימונה טכסטיל לבנק לפיתוח התעשיה. על סמך התחייבות זו אישר מרכז ההשקעות את התוספת לתוכנית ההשקעה, וזאת מתוך הנחה שהחוב שהומחה הומר להון מניות נפרע לפני קבלת הטבות כלשהן, ולא יהווה חלק מן ההון העצמי של התוכנית המאושרת.
התביעה מוסיפה וטוענת כי על מנת להציג מראית עין כאילו הושקע הון עצמי על ידי הבעלים, נעשה שימוש בשיטת סיבובי הכספים, כמתואר בעמודים 331-334 לסיכומי התביעה.
רכיב נוסף של מרמה מוצאת התביעה במה שכונה על ידה "פרשת הדירקטורים". במקביל לאישור תוספת השקעה מספר 8, בסך 15 מיליון ₪, התחייבה חב' דימונה טכסטיל למנות מועצת מנהלים שתמנה לא פחות מחמישה חברים, כולל היו"ר.
ביום 11.2.96, דיווחו נאשמים 1 ו-2 למרכז ההשקעות על מינוי מועצת מנהלים כנדרש למר שמואל מרדכי (ת/279). התביעה טוענת כי מדובר בדיווח כוזב שכן שניים מהדירקטורים שמונו כביכול (דפנה ברק ושחר יזרח) העידו כי מעולם לא מונו לדירקטורים בחב' דימונה טכסטיל, ולא כיהנו במועצת המנהלים. גם ההודעה על מינוי דירקטורים חדשים (יחיאל ביטון ועדי יצחק) היתה כוזבת שכן איש מהם לא מונה כדירקטור בחברת דימונה טכסטיל. המסקנה מהאמור לעיל היא כי מעולם לא מונתה לחב' דימונה טכסטיל מועצת מנהלים הכוללת חמישה חברים, כפי שנדרשה החברה לעשות על ידי מרכז ההשקעות, כתנאי לקבלת תוספת 8 לכתב האישור.
נושא נוסף, אותו העלתה התביעה בסיכומיה, נוגע למרמה ביחס לעסקאות עם תאגידים קשורים, כאשר הכוונה לחברת GWS שהיא חברה קשורה. התביעה טוענת כי מרכז ההשקעות, הבנק המלווה ועורך דוחות הביצוע לא ידעו על הקשר בין חב' GWS לנאשמים 1 ו-2 ולחב' דימונה טכסטיל.