אשר על כן, מבקשת התביעה להרשיע את הנאשמים 1, 2 ו-9 בשלוש עשרה עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין ושלוש עשרה עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, לפי סעיף 423 לחוק העונשין, בגין מצג השווא בנוגע להשקעת ההון העצמי, יחוס עבודות פועלי החברה לחברת GWS וניפוח העלויות, מצג שווא ביחס לעסקאות עם תאגיד קשור, וניפוח עלויות רכישת ציוד מחב' דורנייר.
כמו כן, מבקשת התביעה להרשיע את הנאשמים 1, 2 ו-9 בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין בגין המרת הלוואת בעלים להון מניות נפרע וקבלת במרמה של תוספת מס' 5 לכתב האישור.
בנוסף, מבקשת התביעה להרשיע את הנאשמים 1, 2 ו-9 בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין, בגין קבלה במרמה של תוספת מס' 8 לכתב האישור, תוך הצהרה כוזבת כי מונו חמישה דירקטורים לחברה.
לבסוף, מבקשת התביעה להרשיע את הנאשמים 1 ,2 ו-4 ב-5 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין, בגין קבלת עבודות, ציוד וחומרים מקבלני משנה וספקים, תמורת שיקים שחוללו, וזאת מתוך כוונה לרמות.
טיעוני נאשם 1
- בסיכומיו המפורטים מציין נאשם 1 כי טענות התביעה בנוגע למפעל דימונה טכסטיל מתמקדות בארבעה נושאים, שעניינם: קבלה במרמה של מענקים והלוואות בערבות מדינה. הטענה לפיה התבקשו מענקים בגין עבודות אשר בוצעו בחלקן על ידי עובדי המפעל; הטענה לפיה נדרשו לכאורה מענקים בגין סכומים "מנופחים" ששולמו לחב' דרונייר; הטענה לפיה לא עמדו הנאשמים בדרישות להעמדת הון עצמי, והטענה לפיה הוצג בפני מרכז ההשקעות מצג כוזב בקשר למינוי דירקטורים בחב' דימונה טכסטיל.
הנאשם טוען כי התביעה לא הוכיחה אף לא אחת מטענותיה ובסיכומיה התעלמה מראיות רבות שהוצגו בפני בית המשפט ואף התבססה על ראיות שאינן קבילות.
אשר לטענה הראשונה, אומר נאשם 1 כי התביעה מבססת את טיעוניה על מסמך ת/272 שאינו מהווה כתב כמויות, והוא לא שימש אסמכתא לחשבונות. כמו כן, נטען כי גם אם עובדי המפעל ביצעו חלק מהעבודות, עדיין לא הוכח כי עלות כוח העבודה של עובדי המפעל היתה בסיס לבקשות, שכן, עלות החומרים מהווה בדרך כלל כ-80% מסך כל ההוצאה.
לעניין דורנייר, נטען, כי התביעה לא הציגה ראיות קבילות בנוגע ל"ניפוח" המחיר. כמו כן, התעלמה התביעה מהדברים שנמסרו על ידי אנשי דורנייר למפרק עו"ד אילן שביט, לפיהם הם אשר לחצו לקבל את סכומי המקדמות, וכן התעלמה מהעדויות לפיהם חב' דורנייר יזמה בעצמה את ניפוח המחיר בעסקה השלישית, על מנת שתוכל לקבל את מלוא סכום מכתב האשראי. עוד נטען, כי אין ראיה לכך שהכספים, אשר הועברו מחב' דורנייר לשוויץ היו בהכרח אותם כספים שהגיעו לנאשמים. ראיות התביעה מלמדות כי הכספים שהועברו לנאשמים משוויץ שולמו על פי הוראה ממשקיעים מחו"ל. לעניין ההון העצמי, נטען כי הבנק המלווה ידע על השימוש שנעשה בהמרת הלוואת בעלים להון מניות, והבין ממרכז ההשקעות כי המרה זו יכולה לשמש מקור להשקעת ההון העצמי. אשר לטענת סיבובי הכספים, נאמר כי מדובר בפעולה לגיטימית, כל עוד עומדת מאחוריה עסקה אמיתית, וזה אכן היה המצב בנוגע לחברת דימונה טכסטיל. אשר למינוי הדירקטורים, הרי שהשניים אשר נטען לגביהם כי לא מונו לכהונת דירקטור, לא שללו, בסופו של דבר, את גרסת הנאשמים לפיה אפשר שנעשה מינוי כזה. מכל מקום, אין קשר סיבתי בין המינוי וביטול המינוי לבין האישור שניתן לתוספת השקעה.