אשר למינוי דירקטורים חדשים, כשהכוונה לאבי יצחק ויחיאל ביטון, נטען על ידי נאשם 1 כי מינוי דירקטורים אלה אינו קשור כלל לדרישת מרכז ההשקעות למינוי דירקטוריון בן חמישה חברים. ביטול מינויים של שלושה דירקטורים ומינוי שניים אחרים תחתיהם, מעמיד את הרכב הדירקטור על ארבעה חברים בלבד, כך שבכל מקרה התנאי של מרכז ההשקעות אינו מתקיים.
מכאן, שלא הוצג כל מצג שווא או הטעיה כלפי מרכז ההשקעות לגבי קיומו של דירקטוריון.
בפועל, מונו השניים לתפקיד של נושא משרה בחברה, האחד מנהל כללי והשני מנהל כספים, והדיווח כי מדובר בדירקטורים מקורו בטעות של נאשם 1, אשר לא עשה את ההבחנה בין מנהל לבין דירקטור, ולדבר אין כל קשר לפעולותיו או מחדליו של הנאשם כלפי מרכז ההשקעות.
לסיכום האישום השלישי, טוען נאשם 1 כי לא עלה בידי התביעה להוכיח את טענתה בדבר ניפוח מחירי עבודות שביצעה חברת GWS, שכן המסמך ת/272 לא היה המסמך שהיווה בסיס לאישור שניתן על ידי המהנדס רפי שקל. חובות לספקים, אם היו בכלל, לא נוגעים כלל לחברת דימונה טכסטיל אלא שמדובר לכל היותר בחובות של חברת GWS כלפי קבלני משנה שלה.
כמו כן, לא הצליחה התביעה להוכיח, כי הנאשמים עשו יד אחת עם חברת דורנייר על מנת להביא ל"ניפוח" המחירים ששולמו לחברה, כאשר ההפרש בין המחיר האמיתי למחיר המנופח הועבר לחשבונותיהם של הנאשמים 1 ו-2. אין התאמה בין הסכומים שהועברו לחשבונות הנאשמים לבין סכומי המקדמה שהועברו לחב' דורנייר, עדותם של אנשי דורנייר רצופה סתירות ושקרים וכל כולה עדות שמיעה, מחירי המכונות מתיישבים עם חוות דעתו של השמאי מטעם מרכז ההשקעות, והכספים שהועברו על ידי יהושע גוטליב אל הנאשמים הינם כספיהם של משקיעים.
אשר להון העצמי, התביעה לא הוכיחה כי היה ידוע לנאשמים על האיסור להמרת הלוואת בעלים להון מניות נפרע, ובכל מקרה הושקע הון עצמי מעבר להון הנדרש על ידי מרכז ההשקעות, כך שאין כל ממש בטענת התביעה לעניין זה. כמו כן, לא הוכח כל פגם בסיבובי הכספים שכן הם מבוססים על עסקה אמיתית.
אשר לעניין הדירקטורים, התביעה לא הצליחה להוכיח, כי לא מונו חמישה דירקטורים כנדרש, וגרסת הנאשם בעניין היא סבירה ויש בה כדי לפחות להטיל ספק בטענת התביעה.
לאור האמור, מבקש נאשם 1 לזכות את הנאשמים מכל אשמה בנוגע לאישום השלישי.
טיעוני נאשם 2
- נאשם 2 טען, כזכור, בסיכומיו כי אינו אחראי למעשים ולמחדלים המיוחסים לנאשם 1 בנוגע לפרוייקטים השונים, ולפיכך אין לראותו כמבצע בצוותא, ביחד עם נאשם זה. באופן ספציפי לגבי האישום השלישי נטען כי נאשם 2 אינו קשור לפרוייקט דימונה טכסטיל, אינו מעורה בפרטים, ולגישתו, מי שהיה אחראי לפעולות שנעשו שם הוא עודד גולד. גם אם ביצע פעולה כלשהי, הנוגעת לחב' דימונה טכסטיל כגון חתימה על מסמכים, הרי שפעל בהוראתו של נאשם 1, מבלי שהיתה לו ידיעה אמיתית בכל הנוגע לפרוייקט זה.
נאשם 2 מסתמך גם על דבריו של נאשם 1, לפיהם הוא היה הגורם הפעיל, ככל שהדבר נוגע למפעל דימונה טכסטיל, ולכל היותר עידכן את נאשם 2, אחת לשבועיים "אם היה לי זמן לדבר איתו". עוד נטען כי נאשם 2 לא פגש את אנשי דורנייר ולא הכירם ומעולם לא ניהל עימם כל משא ומתן. כמו כן, לא היה מעורב נאשם 2 בעבודות השיפוצים שנעשו במפעל, ולא ידע כל פרט מהותי בנוגע לכך. בנוסף, לא טיפל נאשם 2 במינוי הדירקטורים, והוא עצמו לא מילא את דוחות הביצוע ולא חתם עליהם. גם אם מופיעה חתימתו במסמך כלשהו הנוגע לדירקטורים, הרי שמדובר בחתימה טכנית, מבלי שקיבל מידע בנושא זה מעודד גולד. בנסיבות אלה, סבור נאשם 2 כי התביעה לא הוכיחה את מעורבותו באישום זה, במישרין או בעקיפין, ולפיכך יש לקבוע כי הוא זכאי מכל אשמה.