התביעה מתייחסת בסיכומיה גם לטענה כי הציוד נבדק על ידי שמאי ממרכז ההשקעות, מר נחמן ברנפלד, שהעריך את ערך המכונות שנרכשו באופן התואם את הדיווחים (ס/27). התביעה טוענת כי משהוכח בראיות ישירות כי מחיר הציוד נופח והכספים העודפים הועברו לחשבונותיהם של הנאשמים 1 ו-2, הרי שחוות דעתו של השמאי אינה מעלה ואינה מורידה, ואין בה כדי לחלץ את הנאשמים מאשמת המרמה.
נושא אחר, אליו התייחסה התביעה בסיכומיה, נוגע לבקשות להלוואות בערבות מדינה מס' 10, 16, ו-17 ולבקשות לקבלת מענקים מס' 6, 12 ו-13 בהם דווח על השקעה במפעל אלעד הצפוני בסכום של 3,896,500 ₪. לדוחות הביצוע צירפו הנאשמים 1 ו-2 חשבוניות כוזבות של חב' GWS, שכן הוכח בראיות "אין ספור", כי דוחות הביצוע כוללים מחירים כוזבים ומנופחים בגין עבודות שבוצעו על ידי קבלני משנה וספקים שונים, וחיובים בגין עבודות אשר התמורה עבורם מעולם לא שולמה.
בבקשה למענק מס' 6 ובבקשה להלוואת מדינה מס' 10 מיום 5.3.95, דווח על השקעות במפעל שבוצעו על ידי GWS בסך 875,000 ₪ במזומן. בפירוט ההשקעות נאמר כי מדובר: ב"מערכת קיטור, מגדלי קירור למערכת עיקור, משואים למערכות, מילוי וסגירה". התביעה טוענת, כי ההשקעות המדווחות לא בוצעו בתקופת הדוח, ומלוא הכספים לא שולם עבור הציוד לספקים השונים. הציוד המדווח נרכש מספקים מסויימים בתאריך מאוחר לדוחות הביצוע, והתקבל במפעל בתקופה מאוחרת יותר. עוד נטען, כי התשלום ששולם עבור הציוד הנ"ל, היה נמוך באורח משמעותי מהסכומים עליהם הצהירו הנאשמים בדוחות הביצוע.
מערכת הקיטור הוזמנה משני ספקים, כאשר ההזמנה בוצעה בחודשים מרץ או יוני 95 וסופקה בחודש אוגוסט, אותה שנה. החשבונית הראשונה בגין מערכת זו יצאה רק בחודש אוגוסט 1995 (ת/687א). המחאות שנמסרו לעד זיידל לא כובדו ובסופו של דבר שולם לחב' אורן, אשר סיפקה את מערכת הקיטור, סכום של 165,000 ₪ מתוך חוב של 370,000 ₪.
גם חב' מימד ביצעה עבור חב' אלעד הצפוני עבודות במערכת קיטור ואוויר דחוס. לפי מנכ"ל רן ביבר, העבודה היתה צריכה להתחיל בחודש יוני 1995, ובוודאי שלא במועד שדווח על כך למרכז ההשקעות. חב' GWS שילמה מקדמה על סך 17,400 ₪ רק ביום 20.6.95, ומעבר לכך לא שולם דבר, כאשר החוב עומד על סכום של 217,000 ₪.
טענות דומות מעלה התביעה לגבי מגדלי קירור, ולדבריה עולה מעדותו של עמוס אופיר כי עד קיץ 1996 לא היתה במפעל מערכת קירור, וכן הדבר לגבי מערכת מילוי וסגירה, שסופקה במועד מאוחר לתאריך המופיע בדוחות הביצוע. כמו כן, נטען כי לחב' עשת איילון בע"מ, שהתקינה את המערכת, שולמה מקדמה בסך 30,000 ₪, בסוף חודש פברואר 1995 ותשלום נוסף בוצע רק בחודש יוני 1995, אך ההמחאות שהוצאו לחברה לא נפרעו.