גם בשלב סקר הבנק, שנערך מטעם בנק המזרחי לפיתוח התעשיה, היה מעורב עמוס אופיר וכן הדבר לגבי הבקשה שהוגשה ביום 13.11.94 למרכז ההשקעות, לאישור תוספת השקעה. בין המסמכים שהוצגו בפני בית המשפט, ישנם התכתבויות בין עמוס אופיר לבין מר שמואל מרדכי ממרכז ההשקעות. בנוסף, טוען נאשם 1, כי עמוס אופיר הוא שחתם על מאזנים ודוחות שנתיים שהוגשו למס הכנסה, מטעם חברת אלעד הצפוני.
אין חולק כי עמוס אופיר הגיש למרכז ההשקעות, בתחילת חודש ינואר 1996 "דוח חצי שנתי", המתייחס לשנת 1995, ובו ריכוז כל דוחות הביצוע שהוגשו באותה שנה. נאשם 1 מוסיף וטוען כי גם רוה"ח אלי ליכטר אישר, כי מי שסיפק לו הסברים הנדרשים לעבודתו בנוגע לדוחות הביצוע, היה עמוס אופיר. מכאן עולה, כך נטען על ידי נאשם 1, כי עמוס אופיר "כיסה" את כל האספקטים השונים של דוחות הביצוע מתחילתם ועד סופם. נאשם 1 טוען בסיכומיו, כי לעמוס אופיר היה קשר הדוק עם סניפי הבנק, בהם נוהלו חשבונותיה של חברת אלעד הצפוני, בבנק לאומי ובבנק המזרחי. הוא זה שנתן הוראות וחתם על מסמכים והמחאות שונות. נאשם 1 מבקש מבית המשפט שלא לקבל את טיעונו של עמוס אופיר, לפיו חתם על מסמכים מבלי לדעת את משמעותם וכי חתימתו היתה הינה טכנית גרידא. הנאשם גורס כי עמוס אופיר עמד מאחורי כל פעילותה של חברת אלעד הצפוני והיה בסוד התנועות הכספיות, שבוצעו אל מול חברת לידר.
אשר לחתימה הנחזית להיות חתימתו של עמוס אופיר על דוחות הביצוע, נטען על ידי נאשם 1, כי למרות טענותיו שאין מדובר בחתימתו, הרי שהוכח כי עמוס אופיר חותם על מסמכים באופנים שונים, ואין לקבל את עדותו כי אינו חתום על דוחות הביצוע. כאמור, עמוס אופיר הפגין בקיאות רבה בחומר, חתם על דוח חצי שנתי למרכז ההשקעות ולכן, יש לקבוע כי היה מודע לתוכן הדברים עליהם חתם.
לסיכום, מבקש נאשם 1 שלא ליתן אמון בעדותו של עמוס אופיר, ככל שהדבר נוגע לביצוע מעשים פליליים בפרוייקט אלעד הצפוני. מאחר שעמוס אופיר היה שותף מלא לכל המהלכים, הרי שאם ייקבע כי לא ביצע כל עבירת מרמה, אין לייחס עבירה זו גם לנאשמים 1 ו-2.
לעניין העסקאות עם חברת לידר, טוען נאשם 1 כי גם לשיטתה של המאשימה מדובר בראיות נסיבתיות, ולא בראיות ישירות המוכיחות את הטענה בדבר ניפוח המחירים והוצאת חשבוניות כפולות.
הנאשם מתייחס לקבילותם של ספרי הנהלת החשבונות של חברת לידר (ת/679) וטוען כי המסמכים יכולים לשמש ראיה רק לעצם העובדה כי הם נתפסו במשרדי לידר, אך אינם קבילים לאמיתות תוכנם. זאת, מאחר שלא העיד בבית המשפט הגורם שערך את המסמכים, וכמו כן צורף אליהם רק חלק מכרטסת הנהלת החשבונות של לידר ולא הכרטסת במלואה. לחילופין, נטען כי גם אם ייקבע על ידי בית המשפט כי מדובר במסמכים קבילים הרי שמשקלם הינו מועט ביותר, בשל העובדה כי לא הוצגה התמונה המלאה אלא תמונה חלקית בלבד. נאשם 1 מסכים כי אחד העדים המהותיים לעניין המחיר האמיתי של הטובין שנרכשו במסגרת העסקה בין חברת אלעד הצפוני לחברת לידר הינו הלמוט גרונה, מי שהיה מנכ"ל חברת לידר במועדים הרלוונטיים,והיה צד לעריכת ההסכם בין שתי החברות. הנאשם טוען, כי עדותו של גרונה היתה מצומצמת מאוד,והוא לא נחקר כלל על ידי רשויות החקירה בשאלות המהותיות השנויות במחלוקת.