נאשם 1 מוסיף וטוען כי כאשר מר גרונה העיד על כך שחשבונית מס' 1210 נרשמה בספרי לידר בסכום "הנמוך", הרי שהוא "כנראה אומר אמת". ואולם, אין ללמוד מכך כי זה המחיר הכולל של העסקה, שכן החשבונית 1210 מתייחסת למועד שבו נפרע מכתב האשראי, הוא גם מועד משלוח הטובין לישראל, ואין התייחסות לעלות הכוללת של העסקה. הסתמכותה של התביעה על כרטסת הנהלת החשבונות של לידר, היא בעייתית מאחר שהכרטסת חלקית בלבד ואין לדעת אם אין מצויים בה רישומים נוספים. כמו כן, נטען, כי ביום שבו נרשמה החשבונית בספרי הנהלת החשבונות, מופיעה גם פעולה הפוכה כאשר סכום החשבונית נרשם בחובה, ומשתמע מכך שהחשבונית בוטלה או "אופסה". בנוסף, טוען נאשם 1 כי המאשימה לא הצליחה להראות, בעסקאות נוספות שנערכו עם חברת לידר, קיומן של חשבוניות כפולות. אשר לעדותו של הלמוט גרונה, נטען כי הוא העיד בגרמנית ובאמצעות טלביזיה במעגל סגור, דבר שעורר קשיים להבנת דבריו. בית המשפט והנאשמים אינם שולטים בגרמנית ואילו התובעת והמתורגמן ניהלו ביניהם ויכוחים בקשר לדברי העד. נאשם 1 מבקש ליתן לעובדות אלה משקל, בעת בחינת עדותו של מר גרונה, ומוסיף כי אין לתת לדבריו את מלוא המשמעות לה טוענת התביעה.
אשר לתנועות הכספים, נטען על ידי נאשם 1 כי כל פעולה שבוצעה על ידי יהושע גוטליב ונוגעת לנאשמים, צריכה להיות מגובה במסמך, שכן גוטליב אינו מבצע פעולה כלשהי ללא הוראה בכתב של הלקוח. התביעה לא הציגה בפני בית המשפט מסמכים שבהם מפורטות ההוראות שקיבל מר גוטליב מאת הנאשמים, ועל כן אין ניתן לדעת מי נתן את ההוראה לבצע את ההעברה הכספית. עוד נטען, כי חלק מהכספים שהועברו מחשבונות גוטליב, אותם מייחסת המאשימה לנאשמים, הם חשבונות שהועברו לאחרים, שלא היו בבעלותם או בשליטתם של הנאשמים.
בהתייחס לטענת התביעה, כי תשלומי המקדמות שהועברו לחשבון חברת לידר מצאו את דרכם לחשבון פטמרק, טוען נאשם 1 כי לא הוצגה כל ראיה לפיה לנאשמים יש קשר להעברות אלה. נהפוך הוא, הראיות מלמדות כי חברת לידר עשתה שימוש עצמאי בחשבונות גוטליב או בחשבון פטמרק. בנוסף, קיימות ראיות המלמדות על קיומו של קשר בין הלמוט גרונה לבין יהושע גוטליב, ואין לשלול את האפשרות כי חברת לידר עשתה שימוש בחשבונותיו של יהושע גוטליב.
אשר לעדותו של סוכן חברת לידר בישראל, יהודה הוברמן, הרי שאין ללמוד מדבריו כי מדובר בחשבוניות כפולות בנוגע למכונה שנרכשה מחברת לידר שכן מדובר במסמכים שהוצאו לצרכים שונים ואינם מלמדים על כפילות.