עוד נטען על ידי נאשם 2 כי הוא לא היה מעורה כלל בנושא רכישת המכונות מחברת לידר, כאשר הטיפול בנושא היה של עמוס אופיר בלבד. לדבריו, עמוס אופיר שוחח כל העת עם נציגי חברת לידר, הוא ידע אלו מכונות דרושות למפעל והוא הכין את התוכנית העסקית, הכוללת את מחירי המכונות. הנאשם אינו מכחיש כי השתתף בפגישה שהתקיימה במפעל חברת לידר בגרמניה ביחד עם עודד גולד, עמוס אופיר, יהודה הוברמן ובועז צ'צ'יק. אין גם מחלוקת כי בשלב מסויים ביקשו נאשמים 1 ו-2 לשוחח ביחידות עם מנהל חברת לידר, מר הלמוט גרונה. בניגוד לטענת התביעה, אין ללמוד מפגישה זו כי נרקם הקשר הפלילי עם חברת לידר, שעל פיו יוגשו חשבוניות כוזבות בגין המכונות שנרכשו מחברה זו. לדברי הנאשם, כל שדובר באותה פגישה משולשת נוגע לשאלה בדבר התאמתו של עמוס אופיר לנהל את הפרוייקט. זו היתה פגישה הראשונה והאחרונה עם אנשי חברת לידר.
נאשם 2 מוסיף וטוען כי מעולם לא שמע כל טרוניה מהסוכן הוברמן על כך שמתקבלות עמלות נמוכות ממה שהיה צריך לקבל, ומכל מקום הוא מכחיש כי קיבל עמלה כלשהי מחברת לידר.
אשר לטענה בדבר החזרת הכספים באמצעות חשבון פטמרק, טוען נאשם 2 כי אין לו כל ידיעה בנושא, והשם פטמרק אינו מוכר לו, ומכל מקום לא נעשה בו כל שימוש על ידו.
כאמור, המו"מ עם הקבלנים והספקים נעשה על ידי עמוס אופיר ולא על ידי נאשם 2.
בהתייחס לטענה כי חברת ארזי הצפון הגישה בקשה לקבלת תוספת לכתב האישור, בצירוף כתב כמויות מנופח (ת/30), חוזר נאשם 2 על טענותיו של נאשם 1, ומכל מקום אין הוא קשור כלל ועיקר להגשת אומדן או כתב כמויות למרכז ההשקעות.
לסיכום, טוען נאשם 2, כי לא היה מעורב בפרטים הנוגעים לפרוייקט אלעד הצפוני ולא עמד בקשר עם מרכז ההשקעות, ואף לא ידוע לו כיצד הוכנו דוחות הביצוע ובאותה המידה לא היה מודע לתהליך רכישת המכונות מחברת לידר. חלקו של נאשם 2 התמצה בגיוס השקעות מבני משפחתו, מבלי שנלווה לכך כל גוון פלילי. אף כאן נטען כי מבחינתו של נאשם 2 הכל היה תקין "וכי הוא עשה את מה שעודד גולד אמר לו, וכי אם אכן בוצעו עבירות כלשהן, כאשר לדידו עד עצם היום הזה לא ידוע לו על עבירות כלשהן שבוצעו, הרי שהוא אינו מעורב, ואינו יודע מהם". לטענתו, התביעה לא הוכיחה קיומו של קשר פלילי בין הנאשמים ואת שיטת מרמה, כנטען על ידה. לפיכך, מבקש נאשם 2 לזכותו מכל אשמה גם באישום זה.
דיון והכרעה
שאלת אחריותם המשותפת של הנאשמים 1 ו-2
- ביחס לאישום זה, טענו שני הנאשמים, גם יחד, כי אין להם חלק ונחלה בביצוע המעשים הפליליים המיוחסים להם, ומעבר לכך טענו שניהם,כי לא היו אחראים לקבלת ההחלטות ולפעילות השוטפת של חברת אלעד הצפוני. נאשם 1 טען בסיכומיו הנרחבים כי ניתק עצמו מכל דבר הנוגע לפרוייקט שהוקם על ידי חברת אלעד הצפוני, וזאת כבר בשנת 1994 לאחר המפגשים שקיים עם אנשי חברת לידר, וממועד זה ואילך התקבלו כל ההחלטות ובוצעו כל המהלכים על ידי עמוס אופיר ונאשם 2. כך למשל, טען נאשם 1 כי אינו חתום על דוחות הביצוע, אינו חתום על המחאות כלשהן הנוגעות לחברת אלעד הצפוני, ואינו קשור למה שכונה "סיבובי הכספים", בין חשבונות הבנק השונים.
מנגד, טען נאשם 2 כי אף הוא אינו קשור להחלטות ולתהליכי הביצוע הנוגעים לחברת אלעד הצפוני, וכדרכו פעל אך ורק לגיוס הון ומשקיעים. אם חתם על מסמכים, הרי שמדובר בחתימה טכנית בלבד, שאינה נובעת מידיעה לגבי נכונות תוכנם, והוא סמך בעניין זה הן על עמוס אופיר והן על הביקורות שנערכו על ידי אנשי הבנק המלווה על ידי ומרכז ההשקעות.