כפי שציינתי בדבריי הקודמים לגבי נאשם 2, הנני רואה לדחות את טענותיהם של שני הנאשמים בדבר חוסר מעורבותם בנעשה בחברת אלעד הצפוני. גם בפרוייקט זה הנני רואה את הנאשמים כמבצעים בצוותא, כאשר תרומתם לביצוע היתה "פנימית" ואינה "חיצונית", כפי שניתן לייחס למסייע גרידא. שני הנאשמים, איש איש על פי חלקו, ביצעו את הפעילויות הנוגעות לקידומו של הפרוייקט והם אחראים לדיווחים שהועברו למרכז ההשקעות, במסגרת היותו של הפרוייקט מפעל מאושר, ובאותה מידה הם אחראים לדרך ניהולו של הפרוייקט, לרבות הקשר עם חברת לידר ועם קבלנים וספקים שפעלו במקום. הנסיון להעביר את מלוא האחריות לעמוס אופיר, או מנאשם 1 לכתפי רעהו, לא יצלח, לאור התרשמותי כי שני הנאשמים פעלו בעצה אחת לא רק בפרוייקט זה, אלא גם ביתר הפרוייקטים שנוהלו על ידי קבוצת גולד – וחניש. גם אם גילה נאשם 1 דומיננטיות רבה יותר מחברו, עדיין מדובר בחלוקת תפקידים בין שותפים, כאשר כל אחד מהם טיפל בנושאים שהם בתחום נסיונו, ידיעתו ואחריותו. אכן, נאשם 2 עסק יותר בנושא הכספים בפרוייקטים השונים, וכן בנושאים הטכניים ופחות בקשר עם מרכז ההשקעות, אך בכך אין כדי להפחית כהוא זה מאחריותו המלאה, ומעצם ידיעתו והסכמתו לנעשה. דברים דומים, וביתר שאת, יש לומר לגבי נאשם 1, שגם אם אינו חתום על דוחות הביצוע או על מסמכים כאלה ואחרים, אין ספק בעיניי כי היה שותף דומיננטי ופעיל גם בפרוייקט זה, כעולה מהראיות שהוצגו בפניי, ובכלל זה באשר לקיומו של הקשר עם חברת לידר, כאשר בניגוד לטענתו של נאשם 1 הוא לא נותק בשנת 1994, אלא נמשך כל עוד התקיימו קשרים עסקיים בין חברת אלעד הצפוני לבין חברת לידר.
סיכומו של דבר, אני חוזר וקובע כי גם בפרוייקט זה היו הנאשמים 1 ו-2 בגדר מבצעים בצוותא, והינם אחראים לנעשה, ככל שמדובר בביצוע עבירות פליליות, כעבריינים ראשיים.
זה המקום להתייחס בקצרה לשאלת מהימנותם של הנאשמים, על יסוד התרשמותי מעדותם ומתוך התייחסות לעובדה כי גרסתם הינה בגדר עדות כבושה, מאחר שלא מסרו עדות מפורטת במהלך חקירתם במשטרה ואף לא הגישו תגובה לנטען בכתב האישום.
לצערי, הנני רואה לקבוע כי עדותם של הנאשמים 1 ו-2 לא היתה מהימנה בעיניי, ויכולתי להתרשם כי הם מנסים להרחיק עצמם מכל דבר שניתן לראותו כמעשה עבירה, גם תוך שימוש בדברי כזב, העומדים בסתירה לחומר הראיות האובייקטיבי שהוצג בפניי. ככלל, אינני רואה ליתן אמון בגרסתם, כל עוד אין דבריהם נתמכים בראיות אמינות ובמסמכים שאין עוררין על תוקפם.