לאור האמור, אינני רואה לייחס לחברת ארזי הצפון ולנאשמים 1 ו-2 מרמה ביחס לקבלת התוספת לכתב האישור (ת/30), ובדומה לכך אינני קובע כי מדובר בבקשות כפולות שהוגשו הן על ידי חברת אלעד הצפוני והן על ידי חברת ארזי הצפון.
בנוסף, אינני רואה לייחס לנאשמים מרמה, ככל שהדבר נוגע לעצם קבלת כתב האישור שניתן על ידי מרכז ההשקעות לחברת אלעד הצפוני. לא הוכח בפניי, במידת הוודאות הדרושה בפלילים, כי היתה כוונת מרמה בעצם הגשת הבקשה לקבלת כתב האישור, ומכל מקום לא שוכנעתי כי קיים קשר סיבתי בין מעשיהם והתנהגותם של הנאשמים לבין הוצאת כתב האישור על ידי מרכז ההשקעות.
סיכום האישום הרביעי
- א. לאחר שקבעתי כי הבקשות למענקים מס' 1-13 והבקשות להלוואה בערבות מדינה מס' 1-17 היו כוזבות, ככל שהדבר נוגע לעלויות רכישת ציוד ומערכות מחברת לידר, ולניפוח עלויות ודיווח כוזב על העבודות שבוצעו על ידי קבלני משנה, בעקבות כך התקבלו במרמה מענקים והלוואות בערבות מדינה ממרכז ההשקעות בסכומים ובהיקפים שהנאשמים לא היו זכאים לקבלם, הנני מרשיע את הנאשמים 1, 2 ו-10 בשלושים עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין.
הנסיבות המחמירות נובעות מהיקף העבירות, מתחכומן הרב ומסכומי הכסף הנכבדים אשר התקבלו במרמה על ידי הנאשמים.
ב. כפי שהבהרתי בדבריי הקודמים, אינני רואה מקום להרשיע את חברת ארזי הצפון (נאשמת 11) בביצוע עבירת מרמה, ככל שהדבר נוגע לקבלת תוספת לכתב האישור, ובדומה אינני רואה להרשיע את חברת אלעד הצפוני (נאשמת 10) בשל עצם קבלת כתב האישור ממרכז ההשקעות.
ג. כמו כן, לא מצאתי להרשיע את הנאשמים בגין עבירת מרמה כלפי קבלנים וספקי משנה.
ד. אשר לעבירות המע"מ המיוחסות לנאשמים 1 ו-2 ולחברת GWS (נאשמת 4), הרי שכבר קבעתי כי לא ניתן להרשיע את הנאשמים בעבירה לפי סעיף 117 (ב)(3) לחוק מע"מ, מבלי שנטענה והוכחה כוונה להתחמק מתשלום מס, דבר שלא הוכח במקרה דנן.
ה. התביעה אינה מבקשת בסיכומיה להרשיע את הנאשמים בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ורישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות שיוחסו להם בכתב האישום.
לפיכך, אינני רואה להרשיע את הנאשמים בעבירות אלה, וזאת הנני קובע גם לגופו של עניין.
לסיכום, הנאשמים 1, 2 ו-10 יורשעו בשלושים עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין.
הנאשמים יזוכו מיתר העבירות שיוחסו להם במסגרת האישום הרביעי.