אישום חמישי (עבירות על חוק מע"מ)
- האישום החמישי, המיוחס לנאשמים 1-3, 5 ו-6, עניינו בסוגיה של התחמקות מתשלום מס ערך מוסף וקיזוז תשומות שלא כדין.
יצויין, כי אישום זה הוגש מלכתחילה ככתב אישום נפרד על ידי מחלקת התביעות של מע"מ, וצורף לכתב אישום זה בשלב מאוחר יותר.
עוד ראוי להזכיר, כי נאשמת 4, חברת GWS, אינה נזכרת באישום זה, למרות שהתביעה טרחה לציין בסיכומיה כי גם בניהולה של חברה זו "ביצעו הנאשמים את אותם מעשים בדיוק".
טיעוני התביעה
- התביעה טוענת כי כחלק משיטת המרמה, הנאשמים לא ניהלו ספרי החשבונות של הנאשמות 5 ו-6 (חברת אפיקי נחל וחברת א.א.ס.ט.), כנדרש על פי חוק מס ערך מוסף. זאת, על מנת להתחמק מתשלום מס בגין חשבוניות שהוצאו לחברות היזמיות השונות.
נאשמות 5 ו-6 הגישו, במהלך חודשים פברואר 1996 ועד אוקטובר 1996, תשעה דוחות כוזבים למע"מ, בהם קיזזו מס תשומות בסכום כולל של 1,971,595 ש"ח, מבלי שהיו בידיהם חשבוניות מס שהוצאו להם כדין.
עוד נטען, כי בדוחות שהגישו הנאשמים למנהל המכס והמע"מ, הם הצהירו על תשומות בסכומים דומים לסכומי העסקאות עליהן דיווחו, "באופן שהותיר ערך מוסף אפס".
התביעה מוסיפה וטוענת, כי מאחר שהוכח כי חשבוניות העסקה שהוציאו חברות אפיקי נחל ו-א.א.ס.ט. היו מנופחות, הרי שהמצג אודות תשומות בהיקף העסקאות, הוא בהכרח כוזב. על מנת להסתיר את מעשה המרמה, לא ניהלו הנאשמים ספרי הנהלת חשבונות ולא הציגו מסמכים כנדרש, על פי דין.
המעשים המיוחסים לנאשמים באישום זה הם: אי ניהול ספרי הנהלת חשבונות ואי רישום עסקאות שבגינן הוצאו חשבוניות מס עבור החברות היזמיות, וכן הגשת דוחות כוזבים למנהל המכס והמע"מ, תוך קיזוז תשומות, מבלי שהיה בידיהם תיעוד כדין.
התביעה מזכירה את הוראת סעיף 2 לחוק מע"מ, הקובע את החובה לשלם מס ערך מוסף, ואת סעיף 38 לחוק מע"מ, המקנה לעוסק רשות לנכות מס התשומות, הכלול בחשבוניות שהוצאו כדין.
כמו כן, מצטטת התביעה את סעיף 66 לחוק מע"מ, הקובע את החובה לנהל פנקסי חשבונות ואת סעיף 67 לחוק, הקובע את החובה להגיש דוח תקופתי למע"מ.
על פי טענת התביעה, נאשם 3 היה, אמנם, בעל המניות בחברות אפיקי נחל ו-א.א.ס.ט., אולם הוא שימש ככלי בידי הנאשמים 1 ו-2, שהיו בעלי השליטה הבלעדית והמנהלים הפעילים בחברות אלה. לפיכך, יש לראות את הנאשמים 1 ו-2 כאחראים לביצוע העבירות המתוארות באישום החמישי.