סכום נוסף של 796,514.88 מ"ג שערכו היה באותו מועד כ-1,672,679 ₪ הועבר ביום 10.10.96, במסגרת מכתב אשראי בערבות מדינה, מחשבון הבנק של נאשמת 9 לחשבון חברת דורנייר בגרמניה.
הסכום ששולם לחברת דורנייר במסגרת מכתב האשראי הנ"ל, הוא, לטענת התביעה, סכום העלות בפועל של הציוד שנרכש על-ידי הנאשמים 1, 2 ו-9, וכל זאת בהתאם לתוכנית הקשר שנרקמה ביניהם. בעקבות האישור שניתן לחברת דימונה טכסטיל, קיבלו הנאשמים 1, 2 ו-9 במרמה ממרכז ההשקעות את ערבות המדינה וכן סכום של 2,676,500 ₪ כהלוואה בערבות מדינה. הסך הכולל של ההטבות שקיבלו הנאשמים ממרכז ההשקעות עומד על 10,078,861 ₪.
כתב-האישום, במסגרת האישום השלישי, מתאר דיווחים כוזבים למרכז ההשקעות ביחס להון העצמי של הנאשמים. תנאי מקדמי לקבלת ההטבות הינו כי היזם ישקיע הון עצמי שלא יפחת משליש עלות ההשקעה הכוללת. על-מנת להבטיח, כי הבעלים יזרים למפעל המאושר כסף חדש במזומן נקבע כי על היזם להשקיע, במקביל לביצוע השוטף, הון מניות (רגילות) נפרע במזומנים, שלא יפחת משליש עלות ההשקעה הכוללת. כמו כן, נקבע כי על היזם לדאוג לאיפוס ההון העצמי של המפעל המאושר, באמצעות הון מניות נפרע.
לטענת התביעה, הוגשו על-ידי הנאשמים 1, 2 ו-9, באמצעות הבנק המבצע, 10 בקשות למענקים ו-24 בקשות להלוואות בערבות מדינה, בהן הוצגו מצגי שווא לפיהם הושקע ההון העצמי הנדרש על-פי החוק. הנאשמים דיווחו במרמה על הון עצמי שהושקע בסך 34,649,339 ₪.
התביעה גורסת כי רוב רובו של ההון העצמי הנ"ל לא הושקע כלל על-ידי הנאשמים ואין מקורו בהון נפרע במזומנים, אלא ברישומים חשבונאיים ובתנועות סיבוביות שבוצעו על-ידם, על-מנת להונות את מרכז ההשקעות.
פירוט המרמה הנטענת מופיע בסעיף 28 של האישום השלישי, והדברים ילובנו במסגרת הדיון וההכרעה באישום זה.
בין התאריכים 10.10.95 ו-10.1.96 הציגו הנאשמים מצגי שווא לפיהם השקיעו הון עצמי, בנוסף לסכומים שפורטו לעיל, וזאת על-מנת להמשיך ולקבל הטבות בהתאם לכתב‑האישור. בסה"כ דיווחו הנאשמים 1, 2 ו-9 במרמה, על הון עצמי שהושקע בסך 5,453,900 ₪. על-מנת להציג מצג שווא לפיו הושקע הון עצמי, נעו הכספים בתנועה סיבובית בין חשבונות הבנק השונים של הנאשמים, כמפורט בנספח ה' בכתב-האישום.
ההון העצמי המדווח הופקד על-ידי הנאשמים 1 ו-2 בחשבונות הבנק של נאשמת 9, באמצעות חשבונות הבנק של הנאשמים או מחשבון חברת "פרוטה מוצרי מגבת בע"מ", שהיתה בשליטת הנאשמים. באותו יום הועברו סכומים דומים מחשבונות הבנק של נאשמת 9 לחשבונות הבנק של נאשמת 4, היא חברת GWS, וזאת על-מנת להציג תשלום שבוצע כביכול בגין עבודות שנעשו על-ידי נאשמת 4.