דוח ביצוע מס' 13, מתייחס לתקופה מיום 7.6.96 עד 2.7.96, ועניינו "התאמות במבנה על פי הסכם", והוא נסמך על חשבונית נאשמת 5, על-סך 2,150,000 ₪.
דוח ביצוע מס' 14, מתייחס לתקופה מיום 3.7.96 עד 2.8.96, והוא נסמך על חשבונית נאשמת 5, על-סך 2,030,139 ₪, על שלוש חשבוניות של חברת קומבה בע"מ, על שתי חשבוניות של דן ארז שירותי הנדסה, ועל חשבונית של גרניט הנדסה לתעשייה.
בדוחות ביצוע מס' 10-14, דיווחו נאשמים 1 ו-2 על השקעה בסך 11,770,139 ₪; ועל השקעה מצטברת, מתחילת הפרוייקט, על-סך 21,191,190 ₪.
על הכזב בדוחות ביצוע אלה, למדה התביעה בין היתר, מ"חשבון חלקי מס' 6" (ת/192) שהגישה חברת מון פארק לחברת שטראוס, מיום 14.3.96, ובו פירוט העבודות שבוצעו עד אותו שלב ועלותן. בחשבון חלקי זה, טענה חברת מון פארק להשקעה מצטברת בסך 3,556,110.81 ₪ (לא כולל מע"מ), סכום בשיעור של שליש, מסכום ההשקעה עליו דוּוח בדוחות ביצוע 1-10.
יצויין, כי המהנדס דן ארז, אשר קיבל לידיו את "החשבון החלקי מס' 6", מצא לנכון לאשר סכום של 2,509,700 ₪ בלבד, ולא את הסכום המלא שהוצג על-ידי חברת מון פארק. חשבון זה, היה האחרון שהוגש על-ידי חברת מון פארק לחברת שטראוס, לאור טענתה של חברת מון פארק, כי החשבונות החלקיים נבחנים באופן מוטה ובלתי‑אובייקטיבי על-ידי המהנדס דן ארז, לטובת חברת שטראוס.
לפיכך, הופק חשבון חלקי מס' 7 על-ידי דן ארז עצמו, אליו צירף כתב כמויות. המסמך, המציין הוצאה על-סך 4,429,180 ₪, מופנה אל מנכ"ל מעדני עולם בע"מ, מר מוטי בנק.
התביעה מצביעה על מסמכים ועדויות שונות, מהם ניתן ללמוד על הוצאות פחותות בהרבה מאלה שדוּוחו בדוחות הביצוע. בין היתר, מסתמכת התביעה על עדותו של אריה קורטקין, מנכל חברת אינטר אלקטריק התקנות בע"מ, שביצע התקנת מערכות חשמל בפרוייקט; על עדותו של ישראל פרישקולניק, מנהל המכירות של חברת ספנקריט אשדות יעקב, שהתקשרה עם חברת אפיקי נחל, לשם אספקת אלמנטים טרומיים לפרוייקט מעדני עולם בע"מ; על עדותו של ארמונד בן מוחא, שביצע עבודות החלקת בטון באתר; ועל עדותו של יואב שחר, מטעם חברת קומבה בע"מ, שביצעה אף היא עבודות באתר.
לסיכום, נטען על-ידי התביעה לגבי דוחות ביצוע 10-14, כי דוּוח על השקעה בסך 11,770,139 ₪, כאשר ההוצאה בפועל לא עלתה על סכום של 1,167,300 ₪, שאף חלקו לא שולם על-ידי הנאשמים.
בחלק הנוגע למרמה ביחס להשקעת ההון העצמי, נטען, כאמור, כי הנאשמים הציגו מראית-עין כאילו הושקעו כספי ההון העצמי על-ידי הבעלים, וזאת בכל אחד מהבקשות שהגישו למרכז ההשקעות. התביעה טוענת, כי כניסת הכספים לחשבון מון פארק, לא היתה תוצאה של השקעת כספים מצד הבעלים, אלא תוצאה של "סיבובי" כספים בין חשבונות בנק שונים, ואלה מצאו את דרכם, בסופו של דבר, לחשבונות הבנק של הנאשמים 1 ו-2.