טענות כלליות הרלוונטיות לאישום זה ולאישומים נוספים
- התביעה טוענת כי הנאשמים 1 ו-2 פעלו בשיטה מובנית וסדורה על-מנת להונות את מרכז ההשקעות וגורמים נוספים, והדבר בא לידי ביטוי, הן במעשיהם המתוארים באישום הראשון והן ביתר האישומים המופיעים בכתב האישום.
למעשה, מדובר בכמה שיטות החוזרות על עצמן בכל האישומים כאשר המטרה הינה לקבל כספים והטבות במרמה, מבלי שעמדה לנגד עיני הנאשמים כל מטרה להקים פרוייקטים כלכליים על בסיס עסקי. בכל האישומים, למעט אישום 6, מוצאת התביעה דפוס פעולה דומה, באופן המקשה להתעלם הן משיטות הביצוע והן מהדמיון במעשים, ויש בכך כדי להסיר כל ספק בדבר אשמתם של הנאשמים. לעניין זה מסתמכת התביעה על ע"פ 411/04 טטרו ואח' נ' מ"י (לא פורסם, ניתן ביום 9.1.06), שם מבהיר ביהמ"ש העליון את המשמעות המשפטית של המושגים "מעשים דומים" ו-"עדות שיטה". ב"שיטת המרמה" מבית מדרשם של הנאשמים 1 ו-2, מוצאת התביעה סממנים דומים ואף זהים: ניפוח עלויות; ביצוע עבודות באמצעות חברה קבלנית קשורה; מרמה ביחס להשקעת הון עצמי במזומן על-ידי סיבובי כספים בין חשבונות הבנק של החברות השונות; שימוש בבנקאות "אפורה" בחו"ל; שימוש בתאגידים קשורים מבלי לדווח למרכז ההשקעות על הקשר בין הנאשמים 1 ו-2 לבין תאגידים אלה והקמת פרוייקטים שונים בייצור עצמי ולא באמצעות קבלני משנה.
נושא נוסף אשר נדון בחלק הכללי נוגע למערכת היחסים בין הנאשמים 1 ו-2. התביעה גורסת כי קיימת שותפות מלאה בין נאשמים אלה בכל המעשים המיוחסים להם, ומוסיפה כי הנאשמים עצמם לא העלו כל טענה כנגד ייחוס זה. לפיכך, סבורה התביעה, כי אין לבחון את שאלת אחריותם הפלילית של מי מבין הנאשמים 1 ו-2 למעשי המרמה, על פי מידת המעורבות של כל אחד מהם בניהול עסקי החברות "ולו מהטעם שהוכח כי כל מעשי המרמה בוצעו על פי קשר ושיטות מרמה סדורות מבית מדרשם של נאשמים 1 ו-2, אשר בהם נעשה שימוש בכל הפרשות נשוא כתב האישום". כאמור, התביעה גורסת כי לא היתה מחלוקת במשפט זה כי הנאשמים 1 ו-2 היו שותפים מלאים לכל הנעשה במסגרת החברות והפרוייקטים המתוארים בכתב האישום, בין כבעלים ובין כמנהלים פעילים "וכמי שידם בכל". נקדים את המאוחר ונציין, כי באי-כוח נאשם 2 העלו בסיכומיהם טענות נרחבות באשר למעמדו של נאשם זה, ובין היתר נטען כי אין לראותו כשותף לנאשם 1, לפחות בחלק מהמעשים המיוחסים לשניים בכתב האישום.