דברים דומים ניתן ללמוד גם מעדויות קבלני המשנה אשר מתייחסים במפורש אל חיים סדרס כ"איש קש" וכאדם שרשמו חברות על שמו על-מנת שנאשמים 1 ו-2 יוכלו לנצל אותן לצורכיהם.
טענה נוספת שהיתה בפי התביעה הינה כי נאשם 3 קיבל את שכרו מנאשמים 1 ו-2, והדבר מוכיח כי הוא היה עושה דברם ולמעשה הועסק על ידם. זאת למדה התביעה ממזכר שנכתב על-ידי ישראל קנטור (ת/803) שבו מתבקש חיים סדרס להמציא קבלה בגין קבלת שכר בסך 101,000 ₪ בחודש אוגוסט 1996.
חיזוק נוסף לטענתה, מוצאת התביעה בסעיף אחר במכתב ת/803, ולפיו מתבקשים נאשמים 1 ו-2 להשתתף בהוצאות שכר הדירה של המשרד המשותף לחיים סדרס ולישראל קנטור.
בעובדה כי נאשמים 1 ו-2 צריכים לשאת בהוצאות שכר הדירה של נאשם 3 ניתן ללמוד, כי נאשם 3 אינו גורם עצמאי אלא עובד בשירותם של הנאשמים 1 ו-2 ומעמדו זהה לזה של ישראל קנטור.
מכל האמור לעיל עולה, כך לטענת התביעה, כי נאשם 3 היה שותפם של הנאשמים 1 ו-2 במעשי המרמה הקשורים לשתי החברות, נאשמות 5 ו-6. המרמה באה לידי ביטוי בהצגת מצג שווא כאילו נאשמות 5 ו-6 אינן קשורות לחברות היזמיות וכן בכך שאותן חברות התקשרו בהסכמים עם קבלנים ומסרו להם המחאות בגין עבודה שבוצעה על ידם, אך המחאות אלו חוללו ולא נפרעו על ידם.
- בסיכום טיעוניה גורסת התביעה, כי משהוכח שהבקשה לאישור תוכנית ההשקעה (מתוך ת/12), היתה כוזבת - יש להרשיע את הנאשמים 1, 2 ו-7 בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין.
משהוכח כי הבקשה לתוספת השקעה בגין התאמות פונקציונאליות והתקנת מערכות היתה כוזבת - יש להרשיע את הנאשמים 1, 2 ו-7 בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין.
משהוכח כי דוחות ביצוע 2-14 היו כוזבים - יש להרשיע את הנאשמים 1, 2 ו-7 בשלוש‑עשרה עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין.
משהוכח כי חשבוניות חברת GWS וחברת אפיקי נחל, אשר שימשו בסיס לדוחות הביצוע היו כוזבות ומנופחות - יש להרשיע את הנאשמים 1 ו-2 בחמש-עשרה עבירות, לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ, זאת בגין הוצאת 10 חשבוניות כוזבות של חברת GWS ו-5 חשבוניות כוזבות של חברת אפיקי נחל.
כמו-כן, יש להרשיע את נאשמת 4 (חברת GWS) בעשר עבירות, לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ; ואת נאשם 3, חיים סדרס, ואת נאשמת 5, חברת אפיקי נחל, להרשיע בחמש עבירות, לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ.