התביעה גורסת, כי פעילותם של הנאשמים 1 ו-2 לא היתה מקרית, אלא היתה מתוכננת בקפידה, ובאופן זה נעברו על ידם עבירות שונות והוצאו במרמה עשרות מליוני שקלים ממרכז ההשקעות. התביעה מוסיפה וטוענת, כי העובדה שהוכחה על ידה שיטת ביצוע "העוברת כחוט השני באישומים השונים" מתווספת לראיות ישירות "אין ספור" שהוגשו על ידה ולמעשה בפנינו "עדות על מעשים דומים" שמטרתה לתקוף טענה אפשרית של הנאשם בדבר העדר כוונה פלילית וכן "עדות שיטה" המשמשת להוכחת עצם ביצועו של מעשה העבירה על ידי הנאשם (ראו ע"פ 411/04 טטרו ואח' נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 9.1.06).
בחנתי, בכובד ראש, את טענת התביעה בנוגע ל"שיטת המרמה" המלמדת, לכאורה, על שיטת ביצוע שמאפייניה דומים או זהים במרבית האישומים, והגעתי לידי מסקנה כי אין לקבלה. אכן, עיון בכתב האישום מלמד על מספר מאפיינים ייחודיים הנטענים על ידי התביעה במסגרת האישומים 1 עד 5, אולם לא שוכנעתי, כי ניתן ללמוד מכך על קיומה של תכנית סדורה ומובנית שנרקמה על ידי הנאשמים 1 ו-2, שבאמצעותה תתבצע הונאה רבת מימדים של מרכז ההשקעות. קבלת התזה של התביעה מחייבת קביעה עובדתית, כי כל שעמד לנגד עיני הנאשמים, במהלך התקופה שבה עמדו בקשר עם מרכז ההשקעות, היה כיצד להוציא כספים במרמה בהיקף עצום, מבלי שהתכוונו מלכתחילה להשקיע הון עצמי ומבלי שראו כיעד מרכזי את השלמת הפרוייקטים השונים.
אינני סבור, כי הוצגו בפני ראיות, מהן ניתן ללמוד ברמת הוודאות הדרושה במשפט פלילי, על קיומה של תכנית מעין זו, המחייבת חשיבה ותכנון מראש של כל הפרטים הדרושים, ויש לזכור, כי הונאה ומרמה כלפי מרכז ההשקעות משמעה גם התגברות על הפיקוח הנעשה על ידי מהנדסי ורואי החשבון של הבנק המלווה.
לפיכך, הנני קובע, הן בהקשר לאישום הראשון והן בהקשר ליתר האישומים, כי לא הוכחה בפני "תכנית מרמה" המשותפת לאישומים 1 עד 5, ואינני סבור כי חלה במקרה דנן ההלכה הנוגעת ל"עדות על מעשים דומים" או ל"עדות שיטה", ככל שהדבר נוגע לתכנית או שיטת המרמה.
גישתי זו מחייבת, כמובן, התייחסות למעשיהם של הנאשמים בכל אישום או בכל פרשייה בנפרד, מבלי לחרוץ את גורלם לשבט, בהסתמך על "תוכנית מרמה", כנטען על ידי התביעה.
מעמדו של נאשם 2, שלמה וחניש
סוגיה נוספת המחייבת התייחסות שאינה מיוחדת לאישום הראשון דווקא, נוגעת למעמדו של נאשם 2, ועד כמה ניתן לראותו כמבצע בצוותא ביחד עם נאשם 1.