כבר עתה ניתן לקבוע כי אין לראות את נאשם 3 כ"מבצע בצוותא" ביחד עם הנאשמים 1 ו-2, ודומני כי ניתן להגדירו כ"מסייע", בהיותו שותף עקיף ומשני, שתרם את תרומתו ביצירת התנאים לביצוע העבירה על ידי העבריין או העבריינים העיקריים, שהם ה"מבצעים בצוותא". כפי שנאמר בפס"ד מרדכי בעמ' 251:
"תרומתו של המסייע היא חיצונית. אין הוא חלק פנימי של המשימה העבריינית עצמה. אין הוא היוזם, אין הוא המחליט על הביצוע ואין הוא שולט על הביצוע. אין הוא אדון לביצוע. הוא מבצע מעשה עזר הנפרדים מביצוע העבירה על ידי העבריין העיקרי, ושיש בהם' כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו'."
כך הם פני הדברים, ככל שהדבר נוגע לנאשם 3 חיים סדרס. הלה אינו נמנה על המעגל הפנימי שאליו משתייכים הנאשמים 1 ו-2, אך בהחלט יש לראותו כמסייע למי שניתן להגדירם כ"מבצעים בצוותא".
העד ישראל קנטור
ישראל קנטור שימש בתקופה הרלוונטית כמהנדס ראשי באתרים השונים של קבוצת גולד‑וחניש, ועדותו הוגדרה על ידי נאשם 1 כ"עדות מרכזית ומכרעת אשר שופכת אור על המחלוקות שבין הצדדים". עוד נטען כי ישראל קנטור הוא הגורם המקצועי שהיה מעורב "עד לרמה של פרטי פרטים" בכל הפרוייקטים, והוא זה ששהה בשטח בעת ביצוע העבודות עצמן.
ישראל קנטור הופיע ברשימת עדי התביעה והעיד מטעמה, למרות שבמהותו הוא עד הגנה, לכל דבר ועניין. יצויין, כי התביעה לא היתה מוכנה לוותר על העדתו במסגרת פרשת התביעה, גם לאחר שנאשם 1 התחייב כי יזמן את ישראל קנטור כעד הגנה מטעמו, ואינני משוכנע כי התביעה לא שגתה בהחלטתה זו, מהבחינה הדיונית.
התביעה וההגנה חלוקות, מטבע הדברים, בשאלת מהימנותו של ישראל קנטור ועד כמה יש לייחס אמינות לעדותו בבית המשפט. נאשם 1 גורס כי ישראל קנטור , מעבר להיותו איש מקצוע מהמעלה הראשונה, תאר נכונה את ההתרחשויות ועדותו היא: "אמינה ביותר ללא רבב". נאשם 1 מוסיף וטוען, כי קנטור לא חזר בו מדברים שמסר בהודעותיו במשטרה ובמע"מ, אלא שהרחיב את הדברים והתייחס לפרטי פרטים בהתאם לשאלות שנשאל במהלך המשפט.
לעומת זאת, טוענת התביעה כי ישראל קנטור הינו עד בלתי מהימן, אשר עשה ככל יכולתו לסייע לנאשמים בביסוס גרסאותיהם השונות, גם אם כרוך היה הדבר באמירת דבר שקר על דוכן העדים. הוא סתר בפרטים מהותיים את הדברים שמסר במהלך חקירותיו במשטרה, ובחקירתו הנגדית על ידי נאשם 1 הוא אישר כל דבר אשר הוצג לו על ידי נאשם זה. לטענת התביעה "קנטור שיתף פעולה עם נאשם 1 ושיקר במצח נחושה...". בית המשפט לא נענה לבקשת התביעה להכריז על ישראל קנטור כעד עויין, ואולם כל הודעותיו במשטרה, 13 במספר, הוגשו לבית המשפט על פי סעיף 10א' לפקודת הראיות וסומנו ת/789 עד ת/802. כאמור, התביעה גורסת כי ישראל קנטור סתר את דבריו בחקירותיו במשטרה בנקודות מהותיות, כאשר לעניין האישום הראשון מדובר בעיקר בשאלה, האם חברת ב.ז.ה ביצעה עבודות עפר בפרוייקט שטראוס בקיץ 1994, וכן לגבי המוצגים ת/212 (אומדן או כתב כמויות) ו-ת/249 (החוברת הכתומה - האם כתב כמויות כוזב?).