אין חולק כי המונח "תאגיד קשור" או "חברה קשורה" אינו נזכר בחוק לעידוד השקעות הון, ומר שמואל מרדכי הבהיר בעדותו כי: "חברה קשורה זה כשאתה בעלים של חברה מסויימת ואתה מנהל את החברה השניה, זו גם חברה קשורה. אם אתה בעלים בחברה קשורה.".
מר יהודה וינקלר, הממונה על ביצוע ההשקעות במרכז ההשקעות, התייחס אף הוא למצב שבו החברה היזמית מבצעת את העבודות להקמת המפעל המאושר באמצעות קבלן שהוא בגדר חברה קשורה או תאגיד קשור, באומרו:
"כשהחברה קשורה למעשה אנחנו רואים את זה כיחידה אחת ולכן זה נחשב כייצור עצמי של המפעל, ואז הבנק הבודק צריך לקבל הוכחות ממסמכי החברה הקשורה, דהיינו לא החברה שהיא בעלת כתב האישור אלא החברה הבונה, הקשורה, כשזה לא מצב רגיל היא חייבת לחשוף את מסמכיה, את הספרים, כדי לראות מה היו העלויות האמיתיות בבניה." (עמ' 2948, ש' 9-13)
נאשם 1 טוען בסיכומיו כי במצב המשפטי, שחל במועד בו הוגשה על ידי חברת מון פארק בקשה לאישור תוכנית השקעה בפרוייקט שטראוס, היינו ביום 16.2.94, הופיעה בסעיף 40א' לחוק לעידוד השקעות הון, הגדרה של המונח "בעל שליטה", תוך הפניה לסעיף 32 לפקודת מס הכנסה, וממנה עלה כי מדובר במי שמחזיק לפחות ב-10% מהון המניות של התאגיד. מאחר שאין מחלוקת כי הנאשמים 1 ו-2 לא החזיקו במניות בחברות הרלוונטיות (נאשמות 4, 5 ו-6), הרי שלגישתו לא היה צורך בדיווח עליהן כחברה קשורה. שינוי במצב המשפטי התרחש רק בחודש אוגוסט 1997, כאשר הופץ המדריך ליישום החוק לעידוד השקעות הון על ידי משרד רו"ח קסלמן את קסלמן ושם מוגדרת חברת קשורה כ"תאגיד או אדם שנתקיימו בו אחד מאלה":
- מי ששולט, במישרין או בעקיפין, במי שניתן לו כתב האישור;
- תאגיד שהשליטה בו, במישרין או בעקיפין, היא בידי מי שניתן לו כתב האישור."
בהתאם למדריך זה, אין נדרשת הוכחת בעלות פורמלית או החזקת מניות בשיעור מסויים בחברה או בתאגיד הקשור, אלא שהמבחן הוא מבחן השליטה האפקטיבית בתאגיד.
מן הראוי להזכיר כי בסעיף 3 לטופס הבקשה לאישור תוכנית ההשקעה, מחוייב המבקש להצהיר על "תאגידים קשורים לתאגיד מגיש הבקשה". עמודה זו נותרה ריקה, מבלי שצויינו פרטים הנוגעים למי מבין החברות הקבלניות.
השאלה שבה עליי להכריע היא, האם יצרו הנאשמים 1 ו-2 מצג שווא כלפי מרכז ההשקעות, בכך שלא הצהירו על קיומן של חברות קשורות, בין במועד הגשת הבקשה ובין בעדכון הבקשה, בשלבים מאוחרים יותר. אציין כבר עתה, כי אינני רואה ממש בטענה כי במועד המדוייק שבו הוגשה הבקשה (16.2.94) לא היו החברות הנוגעות בדבר בגדר קבלן מבצע בפרוייקט שטראוס, או באחד הפרוייקטים האחרים. לטעמי, חלה חובה להודיע למרכז ההשקעות באופן פורמלי כל אימת שנוצר שינוי במצב, לאחר מועד הגשת הבקשה, שינוי שיש בו כדי להשפיע על שיקולי מרכז ההשקעות. שאם לא תאמר כן, יוותרו ההוראות המחייבות גילוי ודיווח מלא כאות מתה, גם אם במועד הגשת הבקשה היתה המציאות שונה. לפיכך, בהינתן קביעה עובדתית כי יש לראות את החברות GWS, אפיקי נחל ו-א.א.ס.ט. כתאגידים קשורים, יש לקבוע, כפועל-יוצא מכך, כי היה זה מחובתה של חברת מון פארק, באמצעות הנאשמים 1 ו-2, לדווח על כך למרכז ההשקעות, ולקבל אישור מחודש לתוכנית ההשקעה.