אף כאן מסתמכת התביעה על סרטי הוידאו (ת/200) המתעדים ביקור באתר בתאריכים 8.5.95, 15,5,95 ו-9.5.95. לגבי אספקת ברזל, נטען על-ידי התביעה כי הספק היה חברת ברזל משיח בע"מ, כאשר החשבוניות שהוצאו על ידה הוגשו וסומנו ת/238 (חשבונית מס' 12495 מיום 31.8.95 על סך 20,711 ₪ וחשבונית מס' 12542 מיום 29.9.95 על סך 2,181 ₪).
על פי האמור בגוף החשבונית, מועד התשלום נקבע ליום 15.10.95, ולכן לא היתה רשאית חברת מון פארק תעשיות לכלול הוצאה זו, אשר טרם באה לעולם, בדוח ביצוע מס' 5. התביעה טוענת כי עלות העבודה בתקופת דוח ביצוע זה היתה, לכל היותר, 116,000 ₪, והדיווח על השקעה בסך 985,000 ₪ הינו למעלה מפי 8 וחצי מהעלות בפועל. התביעה חוזרת ומזכירה כי אלכסנדר באר לא נחקר בחקירה נגדית, על אי אלו מהדברים עליהם העיד בעדותו הראשית, ולכן יש לראות את תוכן עדותו כבלתי שנויה במחלוקת.
נאשם 1 חוזר וטוען בסיכומיו כי בוצעו עבודות על-ידי חברת GWS, כפי שהדבר עולה מהחשבונית שהוגשה, וכן עבודות על-ידי קבלני משנה שונים, והיו הוצאות אף מעבר לסכום שעליו דווח באותה חשבונית. לפיכך, התבקשתי שלא לקבל את טענות התביעה בהקשר זה.
על יסוד הראיות שהוצגו בפניי וצפייה בקלטות הוידאו, הנני קובע כי אף כאן הדין עם התביעה, וכי החשבונית שהוצאה על-ידי חברת GWS, בתקופת דוח ביצוע מס' 5, הינה כוזבת ואין לה כל בסיס במציאות.
העבודות בוצעו על-ידי חברת חפר אביב בע"מ ועלותן מסתכמת ב-116,000 ₪, למעט נושא אספקת הברזל וקשירתו. אציין כי אף כאן מקובלת עלי טענת התביעה כי חברת מון פארק לא היתה רשאית לדרוש את העלויות הנוגעות לברזל, שכן התשלום בפועל נקבע לחודש אוקטובר 1995, החברה לא היתה רשאית לקבל הטבה כלשהי ממרכז ההשקעות בגין עבודה, שהתשלום בגינה נדחה למועד אחר.
כאמור, אינני מתרשם יתר על המידה מעדותו של ישראל קנטור ומשאר המוצגים שהוגשו על-ידי ההגנה.
אינני רואה כיצד ניתן להתמודד עם דבריו הברורים והמפורשים של אלכסנדר באר, אשר כאמור לא נסתרו, והוא אף לא נחקר נגדית על-ידי מי מבין הנאשמים.
לסיכום, הנני קובע כי בדוחות ביצוע 2-5 דווחה בכזב עלות עבודה המגעת לכדי 4,410,098 ₪, תוך התבססות על חשבוניות כוזבות שהונפקו על-ידי חברת GWS, בעוד שעלות העבודות, שבוצעו על-ידי חברת חפר אביב בע"מ, מגעת לכדי 450,000 ₪, כאשר חלק מסכום זה לא שולם בפועל לחברה זו.
יצויין, כי התביעה מצביעה על ת/264 שהוא מכתב של דן ארז, המפקח מטעם חברת שטראוס, אליו צורף חשבון חלקי מס' 1 מיום 16.11.95, שהוגש על-ידי חברת מון פארק לחברת שטראוס וממנו עולה כי "עבור ביצוע עבודות עפר, חפירה מילוי וקירות תומכים מגיע סך 580,000 ₪ בלבד". התביעה מציינת כי חשבון חלקי זה ערוך על פי מחירי החוזה שנקשר בין חברת מון פארק לבין חברת שטראוס, המבוססים על מחירי סולל בונה, ויש בכך משום הודעה בכתב מצד הנאשמים כי דוחות ביצוע 2-5 "מנופחים מעבר לכל פרופורציה".