המפקח דן ארז אישר במכתבו מיום 12.12.95 (ת/264) סך של 406,000 ₪ מהסכום הנ"ל, משום שלדבריו רק 70 אחוז מהעבודה בוצעה. כאמור, התביעה טוענת כי יש בכך כדי לאשש את טענתה בדבר ההשקעה האמיתית, בתקופה שאליה מתייחסים דוחות ביצוע 2-5.
נאשם 1 מסתייג לחלוטין מהנחה זו של התביעה. הוא מציין כי החשבון החלקי מס' 1 הוגש על יסוד ההסכם בין חברת מון פארק לבין חברת שטראוס, ולפיו לא ניתן היה להגיש חשבון גבוה מ – 580,000 ₪, אך עלות העבודות של חברת מון פארק, היתה גבוהה בהרבה ועל כן חשבון זה אינו רלוונטי כלל לענייננו. נאשם 1 מוסיף וטוען כי "בדוח הביצוע מדווחים את מה שבפועל עלה, שולם והושקע ומה שבוצע".
אינני רואה לקבוע מסמרות בסוגייה זו, היינו האם ניתן לראות בחשבון מס' 1 שהוגש לחברת שטראוס, משום ראיה לכך שסכומי ההשקעה שדווחו היו מנופחים מעבר לכל פרופורציה, כטענת התביעה. ואולם, אין ניתן להתעלם מהעובדה, כי קיים פער עצום בין הסכום המופיע בחשבון חלקי מס' 1 שהוגש על-ידי חברת מון פארק עצמה, לבין הסכומים שדווחו למרכז ההשקעות, והייתי מצפה כי ינתן לפער זה ביטוי כלשהו בהתכתבויות עם חברת שטראוס, שכן ניתן להסיק, לכאורה, מהדברים הכתובים כי ההשקעה בפועל היתה נמוכה בהרבה.
כאמור, לא ראיתי להסתמך על הסכום המופיע בחשבון חלקי מס' 1 כראיה לניפוח העלויות שהופיעו בדוחות 2-5, מסקנה שאליה הגעתי על יסוד ראיות אחרות שהוצגו בפניי, בהקשר זה.
דוח ביצוע מס' 6 מתייחס לתקופה שמיום 6.6.95 ועד 1.7.95, ובו מדווח על השקעה בסך 875,000 ₪,וכמקובל צורפה אליו חשבונית של חברת GWS בסכום זהה. בדוח הביצוע נאמר כי הוא מוגש בגין "ביצוע עבודות בניה בכרמיאל". התביעה טוענת, כי מדובר בדוח כוזב ובחשבונית שאף היא אינה משקפת עבודות ועלויות בפועל, והיא נסמכת על עדותו של אלכסנדר באר ממנה עולה כי כל היקף העבודה שבוצע על-ידי חברת חפר אביב בע"מ מסתכם בסכום של 235,000 ₪ מתוכם שולמו 156,000 ₪ כולל מע"מ. על פי דפים 32-34 ביומן העבודה (ת/41) הקידוח החל ביום 15.6.95 וביום 2.7.95 הושבתה מכונת הקידוח.
כך גם עולה מסרט הוידאו מיום 3.7.95 (ת/200) שבו נשמע יובל ברזילי אומר "בוקר, השעה 7:00. מכונת הקידוח התקלקלה. לקחו אותה מכאן. מצפים השבוע למכונה חדשה".
החברה שביצעה את הקידוח, אשר לא הוכתר בהצלחה, היא חברת הר כרמל קידוחים בע"מ ובתמונה ת/198 מופיע הכיתוב: "יוני 1995. התחילו לקדוח אך המכונה נשברה ונלקחה". גם סרטי הוידאו מהתאריכים 20.6.96 ו-26.6.95 מאשרים, כך לטענת התביעה, את האמור לעיל. בתצלומים המופיעים ב- ת/198 נראה, על פי דברי התביעה, השטח כבתולי כאשר עדיין לא נראים בו קידוחים.