מיוחד בכל הקשור בבוררות שבה אנו עוסקים. אין מדובר בבוררות "פרטית" לגמריי, בין "פרטים". מדובר בבוררות שהמדינה היא צד לה, ובבוררות העוסקת בתמלוגי המדינה בגין ניצול של משאבי טבע של הציבור כולו. מהי משמעותו של נתון ייחודי זה?
- אכן, כפי שצוין לעיל, חשאיות הבוררות ופרטיותה הן במידה רבה נגזרת של הסכמת הצדדים וציפיותיהם. הצדדים רשאים להסכים שהבוררות לא תהיה חשאית; והם רשאים להסכים גם על חשאיות הבוררות ופרטיותה (ראו ה"פ 10176/99 פז חברת נפט בע"מ נ' ארט-בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) (30.5.1999) בפסקה 23 לפסק דינה של כב' השופטת א' חיות). לא תמיד תהא הסכמה זו מחייבת כלפי צדדים שלישיים, ובמקרים מעין אלה יהיה צורך בעריכת איזונים כאלה ואחרים (ראו, אוטולנגי, לעיל, בעמ' 677-673; פרשת עיני, לעיל, פסקה 5 לפסק דינו של כב' השופט י' עמית). בפרשת עיני צוין, כאמור, שנקודת המוצא ביחס לבוררות היא נקודת מוצא של פרטיות וחשאיות. אולם, קריאה של פסק הדין בפרשת עינימעלה לכאורה, שגם גישה זו הושתתה – לפחות באותו המקרה – במידה לא מבוטלת, על רצונם המשוער של הצדדים לבוררות וציפיותיהם. כך למשל, הודגש בפרשת עיני שהמבקשים הם אנשים "פרטיים", ש"ערכו הסכם בוררות במטרה שלא ללבן את הסכסוכים האישיים שנתגלעו ביניהם במערכת בתי המשפט" (שם, בפסקה 21 לפסק דינו של כב' השופט י' דנציגר). ובהמשך צוין, ש"יש לשער כי ציפיותיהם הלגיטימיות של הצדדים לבוררות שבה עסקינן היו כי תכניה יוותרו חסויים (פסקה 23 לפסק הדין) [ההדגשות שלי – י.מ.]"; וכי "חשיפת מסמכים שמקורם בהליך בוררות לא זו בלבד שתפגע בחשאיות הליך הבוררות, אלא שהיא אף תפגע בציפיותיהם הסבירות של המבקשים..." (שם, בפסקה 25). עוד צוין שם, ש"ניתן לטעון כי גם במסגרת הליכי בוררות, קיימת הסכמה משתמעת לסודיות, באשר אחד היתרונות המקובלים של הבוררות הוא חשאיות הדיונים, בבחינות נוהג מקובל" (פסקה 5 לפסק דינו של כב' השופטי' עמית). את נקודת המוצא של החשאיות, שעליה דובר בפסק הדין בפרשת עיני, ניתן לקרוא אפוא על רקע הנסיבות שהיו באותו מקרה – סכסוך בין אנשים פרטיים (באותו מקרה אף היה מדובר בבני משפחה – אחים). המשמעות היא, שעוצמת ה"חשאיות" של הבוררות שהוכרה בפרשת עיני כאמור, יכולה להיקרא כחלשה יותר מקום בו אין מדובר בבוררות בין "פרטים" אלא בבוררות שהמדינה היא צד לה.
- ומעבר לפסק הדין בעניין עיני, ניתן להקשות אם ברירת המחדל של חשאיות ופרטיות הבוררות – נכונה מדעיקרא במקרה שבו המדינה היא צד להליכי הבוררות (מקום בו אין התייחסות מפורשת לעניין בהסכם הבוררות); ובמיוחד כאשר מדובר בסוגיה בעלת אופי ציבורי מובהק. אכן, לא היה לפניי חולק על כך, שגם במקרה שבו המדינה היא צד לבוררות – ובאין הסכמה אחרת – דיוני הבוררות אינם פומביים במובן זה, שאין מדובר ב-Open Court שבו כל אדם רשאי להיות נוכח בדיון. אולם בכל הקשור לחשאיות מלאה של
--- סוף עמוד 15 ---