תוכן ההליך המשפטי הוחרג אמנם מסעיף 2(5) לחוק חופש המידע, אולם הוראות אחרות שבדין – ואיזונים ותנאים שונים שנקבעו בהם – מבססות את זכות העיון ושקיפות תוכן ההליך המשפטי בצורה משמעותית. כך הדבר, אם לאור סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה (וראו פרשת בג"ץ 1435/03 פלונית נ' בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה, פ"ד נח(1) 529 (2003)); אם לאור סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984; ואם לאור הסדרי עיון פרטניים בתיקי בית משפט ככאלה (ראו תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003). קיימים אפוא הסדרי עיון ופומביות לגבי מידע אודות תוכנו של הליך משפטי המוחרג מגדרו של חוק חופש המידע, המקהים מעוקצו. אלו הסדרים המאפשרים בנסיבות מסוימות ואף ככלל את גילוי המידע על אודות תוכן ההליך המשפטי, מחוץ לחוק חופש המידע. אלא שהסדרים חליפיים ומשלימים מעין אלה אינם קיימים בהליכי בוררות (והשוו גם לפרשת הוצאת עיתון "הארץ" שלעיל, בעמ' 478-477). אשר על כן, טענת העותרת לתחולת סעיף 2(5) על הליכי בוררות ככאלה, במובן זה שאין לחשוף אותם כתוכן של הליך משפטי, ובה בעת אין בנדון הסדרי עיון ספציפיים בהם, אינה מוצאת עיגון בלשון החוק וגם לא בתכליתו. עמדת העותרת עלולה ליצור "אי" של מידע ציבורי חסוי בתוך משטר של מידע גלוי – ובלי חריגים. אין אפוא מקום לקבלה.
"מידע" שבידי ה"רשות הציבורית"
- החובה של "רשות ציבורית" לפי סעיף 1 לחוק, היא למסור "מידע" שבידה. בהמשך לכך, בכל הקשור לשאלה אם כתבי הטענות בבוררות, רשימת העדים והפרוטוקולים מן הדיונים השונים מושא המחלוקת שלפניי הם "מידע" לפי החוק, הרי שלא הייתה לפניי טענה של ממש שאין מדובר ב"מידע" המצוי בידי "רשות ציבורית"; וככל שהייתה טענה כזו, היא הייתה זהה בעיקרה לטענה שדנו בה לעיל בהרחבה בכל הקשור להגדרת "רשות ציבורית". משקבענו שבנסיבות המקרה המדינה נשארת "רשות ציבורית" לצורך תחולת החוק עליה, הגם שהיא צד להליך בוררות, משמעות הדבר היא שגם המידע שבידיה הוא "מידע" כהגדרתו בסעיף 2 לחוק (ראו והשוו: פרשת הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ (עע"מ 8282/02 שלעיל). גם בעניין זה, החשיבות של הליכי הבוררות ככאלה וההגנה על חשאיותם אינה באה לידי ביטוי בהחרגתם מגדר "מידע" לפי החוק, אלא במסגרת האיזונים הפנימיים שבתוך החוק עצמו – בהם נדבר בהרחבה להלן.
- ודוקו: תיתכן אמנם עמדה שלפיה המידע שיש לחשוף לפי חוק חופש המידע הוא רק מידע שהצטבר אצל הרשות הציבורית והמשקף את פעילותה והתנהלותה ככזו, ולא מידע שהצטבר אצל הרשות הציבורית אגב פעולתה. זו ההבחנה בין גישה לפי חוק חופש המידע למידע על אודות הרשות ופעילותה להבדיל ממידע על אודות פרטים שיש ברשותה של הרשות באופן אגבי מכוח פעילותה (ראו פרשת מנגל לעיל, פסקה 3 לפסק דינו של כב'
--- סוף עמוד 28 ---