הליכי הבוררות מגשימה גם תכלית נוספת והיא יצירת אמון בין הצדדים ועידוד העברת סכסוכים לפתרון בדרכים אלטרנטיביות (ADR) (ראו למשל Stephan Brenowitz, The Erosion of Public Information under Private Justice, 19 OHIO ST J. ON DISP.RESO.679, 696 (2004); והשוו, אלעד פינקלשטיין המשטר המשפטי של הליך הגישור 227 (2003); לימור זר גוטמן, "הבטחת סודיות במסגרת הליך גישור", שערי משפטג(1) 165 (2002); רונית זמיר, "החיסיון בין מגשר לבין צדדים לגישור", ספר אורי קיטאי 45 (20088)).
- בפסק דין שניתן לא מזמן בבית המשפט העליון הוכרה החשיבות של פרטיות וחשאיות הליכי הבוררות והצורך להגן על הבוררות מפני גילוי בהליך אחר (רע"א 4781/12 י.מ. עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (6.3.20133)). באותו המקרה, עלתה שאלה אם ניתן להורות על גילוי מסמכים במסגרת הליך אזרחי כאשר המסמך שגילויו מתבקש מקורו בהליכי בוררות שמבקש המסמך לא היה צד להם. במסגרת הנמקת פסק הדין, ציין בית המשפט העליון את החשיבות הרבה של אי חשיפת מסמכים שמקורם בבוררות. בית המשפט העליון ציין את חשיבות מוסד הבוררות כמנגנון חלופי ליישוב סכסוכים השואב את עיקר כוחו מרצון הצדדים (סעיף 21 לפסק דינו של כב' השופט י' דנציגר). במסגרת זו, ציין בית המשפט העליון, ש"אחד היתרונות המרכזיים שנהוג לייחס לבוררות הוא חשאיות הדיונים המתנהלים במסגרתה" (שם; ראו עוד סעיף 3 לפסק דינו של כב' השופט י' עמית). עוד צוין, ש"יש ליתן תוקף מעשי לתפיסה ששבה ונשנתה מפי בית משפט זה בדבר פרטיות הליכי הבוררות... פן זה של חשאיות הבוררות עולה בקנה אחד עם זכות היסוד של כל אדם לפרטיות ולצנעת חייו... זאת ועוד, יש לשער כי ציפיותיהם הלגיטימיות של הצדדים לבוררות שבה עסקינן היו כי תכניה ייוותרו חסויים..." (פסקה 23 לפסק דינו של כב' השופט י' דנציגר).
- בהמשך לכך צוין בפסק הדין, ש"בפסיקתו של בית משפט זה עובר כחוט השני העיקרון לפיו בעוד שהליכים המתנהלים לפני בית משפט הינם פומביים, הליכי הבוררות הם פרטיים... ניכר אפוא כי בשונה מהליך שיפוטי רגיל לגביו נקודת המוצא היא פומביות, ביחס לבוררות נקודת המוצא היא – וכך צריכה היא להיות – פרטיות" (פסקאות 22-21 לפסק דינו של כבוד השופט י' דנציגר; סעיף 5 לפסק דינו של כבוד השופט י' עמית). בית המשפט העליון לא הכריע אמנם בפסק דין זה, בשאלה אם יש להכיר בחיסיון פסיקתי על מסמכים שהוכנו לקראת הליך בוררות והופקו במהלכו. הובאו בפסק הדין שיקולים לכאן ולכאן בעניין זה. כב' השופט י' דנציגר ציין שהוא נוטה לדעה לפיה צריך לחול חיסיון "על מסמכים שהוכנו לקראת הליך בוררות והופקו במהלכו" (פסקה 18 לפסק הדין), אך השאיר את ההכרעה בצריך עיון. כב' השופט י' עמית ציין שהשאלה אם יש מקום ליצור חיסיון פסיקתי "אינה
--- סוף עמוד 12 ---