16; אוטולנגי, לעיל, בעמ' 1116). ואולם, בעניין אחר קבע בית משפט זה כי ספק אם ראוי לאפשר הגשת בקשה לביטול פסק בורר מכוח העילות המנויות בסעיף 11 לחוק הבוררות. ברע"א 5445/01 זקס נ' אינדיגו טכנולוגיות בע"מ, פ"ד נו(4) 598, 605 (2002) (להלן: עניין זקס) ציין השופט [כתוארו אז] א' מצא (בהסכמת השופטים י' אנגלרד ו-א' ריבלין) כי מאזן האינטרסים בין הצדדים לאחר מתן פסק הבורר אינו כשהיה לפני שניתן פסק הבורר וגם בהנחה שאין לשלול את האפשרות לתקוף את פסק הבורר בעילות שלפי סעיף 11 לחוק הבוררות, הרי שראוי להגביל אפשרות זו למקרים יוצאי דופן בחומרתם, כגון שנתברר כי לבורר היה עניין בנושא הבוררות או שמעל בחובת הנאמנות המוטלת עליו כלפי הצדדים. כפי שיובהר להלן, גם במקרה דנן אין צורך להכריע בסוגיה זו שכן האפשרות להגשת בקשה להעברת הבורר מתפקידו מכוח סעיף 11(1) לחוק הבוררות היתה פתוחה בפני המשיבים לנוכח העובדה שפסיקתו של הבורר הינה כאמור, בחלקה, אם לא ברובה, בגדר החלטה ולא בגדר פסק ביניים.
- אבקש להשאיר בצריך עיון את השאלה האם רשאי צד להליך בוררות להגיש בקשה להעברת בורר מתפקידו לאחר שניתן פסק ביניים? שאלה זו מתעוררת לאור הקביעה לפיה דינו של פסק ביניים כדין פסק בורר, ומכאן שניתן לתהות האם בפני צד להליך בוררות פתוחה האפשרות להגיש בקשה להעברת הבורר מתפקידו לאחר שניתן פסק ביניים, או שמא עליו להגיש בקשה לביטול פסק הביניים.
במקרה דנן ניתן לומר כי הצדדים ביקשו לחלק את הבוררות לשלבים ומכאן שגם אם השלב הראשון היה מסתיים בפסק ביניים (ולא בהחלטה, שאז ברור הוא שניתן להגיש בקשה להעברת בורר מתפקידו), עדיין הרציונאל העומד מאחורי סעיף 11(1) לחוק הבוררות היה שריר וקיים שכן הליך הבוררות טרם הסתיים ומשניתנה הכרעת הבורר בשלב הראשון ולאור האמור בה, עוברת הבוררות לשלבים הבאים. לפיכך, ניתן לסבור שהגיונם של דברים מלמד כי יש לאפשר לצד המגלה לאחר שניתן פסק הביניים כי קיימת עילה המצדיקה את העברת הבורר מתפקידו להעלות טענתו זו, שאם לא כן ימשך למעשה הליך הבוררות בפני הבורר מבלי שטענת הפסלות שאותו צד להליך הבוררות סבור שמתקיימת במקרה דנן תתברר ותוכרע.
סוגיה זו מעוררת שאלה נוספת שעניינה - האם בנוסף להגשת הבקשה להעברת הבורר מתפקידו, שמכוונת כלפי הליך הבוררות העתיד לבוא, על אותו צד להגיש גם בקשה לביטול פסק הביניים על פי אחת העילות הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות,