--- סוף עמוד 32 ---
- לסוגיה האם מדובר בהחלטה או בפסק יכולה להיות חשיבות כאשר אנו דנים בבקשה להעברת בורר מתפקידו, שכן הגיונם של דברים הוא שבקשה לפי סעיף 11(1) לחוק הבוררות יהיה ניתן להגיש כל עוד לא הסתיים הליך הבוררות בפסק. כאשר ניתן כבר פסק בוררות נראה כי אין היגיון בהגשת בקשה להעברת בורר מתפקידו מאחר שהבורר ממילא סיים את תפקידו וגמר את מלאכתו (ראו: רע"א 3017/97 י. מושקוביץ חברה לבנין בע"מ נ' מ.ר.פ.ר בניה והשקעות בע"מ, פ"ד נא(3) 745, 749-748 (1997) (להלן: עניין י. מושקוביץ חברה לבנין בע"מ); ע"א 428/74 מלבין נ' זונטג, פ"ד כט(1) 281, 284 (1974); אוטולנגי, לעיל, בעמ' 497, 1009-1008). דברים אלו מעוררים את השאלה – מה הן האפשרויות הפתוחות בפני צד להליך בוררות המגלה, לאחר מתן פסק הבוררות, כי היתה קיימת עילה להעברת הבורר מתפקידו? נדמה כי התשובה לשאלה זו הינה כי באפשרותו של אותו צד להליך הבוררות להגיש בקשה לביטול פסק הבורר מכוח אחת העילות המפורטות בסעיף 24 לחוק הבוררות, כאשר העילה הקבועה בסעיף 11 לחוק הבוררות יכולה להאיר את טיבן של עילות הבטלות הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות (ראו: רע"א 4974/01 קפלנסקי נ' גולדסיל בע"מ, פ"ד נו(3) 859, 863 (2002) (להלן: עניין קפלנסקי); וראו גם: עניין י. מושקוביץ חברה לבנין בע"מ, לעיל, בעמ' 749; כן השוו: אוטולנגי, לעיל, בעמ' 1117-1116). ואולם, עם מתן פסק הבורר אין כאמור מקום להידרש לבקשה להעברת בורר מתפקידו שכן עילותיה של בקשה זו נבלעות בעילות לביטול הפסק (ראו: רע"א 10086/06 עמירה נ' יוסף ([פורסם בנבו], 13.1.2010) בפסקה 15 להחלטת השופטת א' פרוקצ'יה (להלן: עניין עמירה)]. בעניין זה אבקש להוסיף ולציין כי ברע"א 10487/07 עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' חי ([פורסם בנבו], 5.5.2010) הועלתה בפנינו הטענה בדבר תחולתו הכללית של סעיף 11(3) לחוק הבוררות, העוסק בהעברת בורר אשר נבצר ממנו למלא את תפקידו, במסגרת עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(10) לחוק הבוררות. באותה פרשה קבעתי כי הדבר אינו דרוש להכרעה במסגרת התיק הנ"ל, ובבחינת למעלה מן הצורך ציינתי כי ייתכנו נסיבות בהן יהיה מקום לטענה, אולם נראה כי מוטב להימנע מעירובן של העילות המשמשות להעברת בורר מתפקידו בעילות של ביטול פסק בוררות (ראו: שם, בפסקה 19).
- השאלה האם ניתן להגיש בקשה לביטול פסק בורר מכוח העילות שבסעיף 11 לחוק הבוררות, באופן עצמאי ומבלי לפרט קיומה של אחת העילות הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות, הושארה בעבר בחלק מפסקי הדין של בית משפט זה בצריך עיון (ראו: רע"א 4031/02 מזיג נ' גבור, פ"ד נז(1) 193, 195 (2002); עניין עמירה, לעיל, בפסקה
--- סוף עמוד 33 ---