לאחר מתן פסק הבוררות, ללא ידיעה מדוע פסק הבורר כפי שפסק [ראו: משה הירש "ניגוד עניינים אצל בוררים" משפטים כ"ב 169, 172 (תשנ"ג) (להלן: הירש)] ומכאן שישנה לכאורה הצדקה בהחמרה עם אמות המידה הנדרשות מהבורר הדן בעניינם של הצדדים. שיקול נוסף המצדיק לכאורה החמרה עם בוררים לעומת שופטים גורס כי שופטים, בניגוד לבוררים, מתמנים לתפקיד השפיטה בדרך כלל לכל ימי חייהם ואין הם עוסקים בעיסוק נוסף מעבר לשפיטה. מכאן, שהסיכון כי יהיו להם קשרים מקצועיים עם אחד הצדדים לסכסוך קטן. בוררים, לעומת זאת, נבחרים לתפקיד לעיתים דווקא בשל מעורבותם או מומחיותם המקיפה בתחום מסוים ולעיתים מדובר בתחום כה מצומצם כך שברור לצדדים כי לבורר יהיה קשר עם מי מהצדדים (ולעיתים הקשר והאמון הם שהובילו למינוי הבורר). בנוסף, יש לזכור כי בניגוד לשופטים, לבוררים יש אינטרס כספי בקיום הבוררות, המתבטא בשכר הטרחה שאמור להיות משולם להם. במצב זה הועלתה הטענה לפיה ייתכן ועניין זה יהווה שיקול שישקול הבורר בעת שידון בשאלה האם לפסול עצמו בשל ניגוד עניינים (ראו: הירש, לעיל, בעמ' 172). הצדקה נוספת להחמרת המבחן לפסלות בורר, לעומת המבחן לפסלות שופט נעוץ בעובדה שעל פסק בוררות ככלל אין זכות ערעור (אולם לעניין זה ראו: סעיפים 21א ו-29ב לחוק הבוררות בעניין הסכמת הצדדים לגבי ערעור לבורר או הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט), אלא קיימות רק העילות לביטולו של פסק בוררות לפי סעיף 24 לחוק הבוררות, כאשר מדובר בעילות מצומצמות ומוגדרות (ראו: אוטולנגי, לעיל, בעמ' 1118) ולכן נדרשת הקפדה יתרה בעניינם של בוררים. שיקול נוסף להחמרה באמות המידה הנדרשות מבוררים הינו העובדה שלעיתים הבורר שנבחר על ידי הצדדים אינו שופט מקצועי, על כל המשתמע מכך (ראו:הירש, לעיל, בעמ' 177). נימוק זה הינו הגיוני בעיני. אכן, מי שאינו שופט מקצועי צריך להקפיד הקפדה יתרה על טוהר המידות. ואולם, ניתן אף לטעון להיפוכו של דבר, קרי כי דווקא העובדה שהצדדים בחרו בבורר שאינו משפטן, צריכה להוביל למסקנה כי אמות המידה הנדרשות מבורר אמורות להיות מקלות מאלה הנדרשות משופטים, שכן אין הוא בקיא בדין בכל הקשור למבחני פסלות ואמות המידה הנדרשות למשל משופטים, והצדדים לבוררות שבחרו בבורר שאינו משפטן היו מודעים לכך כאשר מינו אותו לתפקיד.
- לעומת השיקולים המצדיקים לכאורה החמרה עם אמות המידה הנדרשות מבורר לעומת אלה הנדרשות משופט, ניתן למנות שיקולים שונים המצדיקים דווקא קביעתו של סטנדרט מקל יותר עם בוררים לעומת שופטים. בין השיקולים, ניתן לציין את העובדה לפיה מוסד הבוררות הינו מוסד המבוסס על הסכמת הצדדים, ואלה יכולים
--- סוף עמוד 41 ---