כי השאלה האם בורר ראוי לאמון הצדדים נבחנת על פי מבחן אובייקטיבי (ראו: עניין צרפתי, לעיל, בעמ' 518; וראו גם: עניין שרבט, לעיל, בפסקאות 30-29). ברע"א 9910/05 עיריית קרית ים נ' מילאון בע"מ ([פורסם בנבו], 10.5.2007) קבעה השופטת א' פרוקצ'יה כי "המבחן להיות בורר ראוי לאמון הצדדים הוא מבחן אובייקטיבי, הבוחן, בדומה למבחן הקיים בפסילת שופט, האם נתגלתה אפשרות ממשית של משוא פנים מצד הבורר בניהול הבוררות" וכי מדובר "במבחן האדם הסביר, קרי: האם על יסוד העובדות והנתונים הידועים, קימת סבירות של ממש כי הבורר אינו אובייקטיבי, ולא יוכל להכריע במחלוקת בהגינות..." (ראו: שם, בפסקה 8; וראו גם החלטתי ברע"א 8460/08 איגוד ערים לענייני ביוב (אזור כרמיאל) נ' מקורות חברת מים בע"מ ([פורסם בנבו], 7.10.2008) בפסקה 6). בעניין סמואל נזכר המבחן של אפשרות ממשית למשוא פנים. כן צויין כי על אף שכללי האתיקה המכוונים לכלל השופטים אינם חלים על בוררים במישרין, ניתן להסתייע בהם, וזאת לנוכח החלתם של מבחנים מהותיים דומים בדיון בפסילתם של בוררים ושופטים (ראו: שם, בפסקאות 11-8 וכן פסקה 35).
- זאת ועוד, בעבר הובעה הדעה, לה הסכמתי גם אני, לפיה יש להחיל את דיני פסלות שופטים גם על ערכאות מעין שיפוטיות, בשינויים המתחייבים ובהתאמות המתחייבות (ראו: עניין גנאמהבפסקה 64 לחוות דעתה של השופטת א' פרוקצ'יה ובפסקה 5 לחוות דעתי). לגישתי, התכליות העומדות במרכז דיני הפסלות מתאימות גם למי שמבצע תפקיד מעין שיפוטי (וראו גם: מרזל, דיני פסלות שופט, לעיל, בעמ' 383). לדעתי דברים אלו יפים, בשינויים ובהתאמות המתחייבים, גם כאשר עסקינן בבחינת בקשה להעברת בורר מתפקידו, מן הטעם שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים.
- הנה כי כן, אמת המידה לבחינת טענת הפסלות הינה זו שנקבעה בעניינם של שופטים, קרי חשש ממשי למשוא פנים, הנבחן באופן אובייקטיבי. מהו הדין כאשר ישנו חשש לפגיעה במראית פני הצדק? בעניין קפלנסקי בית משפט זה עשה שימוש במראית פני הצדק בקביעתו, כי הצורך לשמור על מראית פני הצדק, במובן זה שבורר, כמו שופט, אינו רשאי לקיים שיחה בעניין תלוי ועומד בפניו עם אחד הצדדים, קיים בדרך כלל גם לגבי בורר שאינו שופט במקצועו (ראו: עניין קפלנסקי, לעיל, בעמ' 863). גישה שונה מזו שנזכרה בעניין קפלנסקי לפיה יש מקום לבחינת מראית פני הצדק, ניתן למצוא בספרו של השופט (בדימוס) אורי שטרוזמן ספר הבוררות 114 (2001) (להלן: שטרוזמן). לגישתו, כאשר אין חשש למשוא פנים של הבורר לא יעביר בית המשפט את הבורר מכהונתו גם כאשר מראית פני הצדק אולי נפגעת מכך. ברע"א 8939/99
--- סוף עמוד 43 ---