"כבר נאמר כי מעמדם של בוררים דומה למעמדם של שופטים; המבחנים להעברת בורר מתפקידו זהים למבחנים של פסלות שופט.
מן הראוי לבחון על פי אותן אמות מידה את סוגיית ההתפטרות מהתפקיד. החלטת שופט לפסול עצמו מלישב בדין נתונה לביקורת שיפוטית של בית משפט העליון (סעיף 77(ג) לחוק בתי משפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984). בית המשפט בוחן קיומה של אפשרות ממשית למשוא פנים על פי שיקולים אובייקטיבים ומאזן בין תחושתו של השופט שפסל עצמו, לבין החובה לשבת בדין ומראית פני הצדק, תוך התייחסות לאינטרס הציבורי ולשלב בו מצוי ההליך...
ההלכה שקבעה זהות כללי האמון החלים על שופטים ועל בוררים, מחייבת את המסקנה כי אף הגבלות להתחשבות בעמדת הבורר המתפטר מתפקידו, זהים לאלה החלים על שופטים. הביקורת השיפוטית שהתגבשה במהלך השנים על שיקולי הפסילה של השופט... תופעל אף על שיקולי הפסילה של הבורר".
- לעומת גישה זו, ניתן למצוא גם גישה אחרת, שהובעה בבית משפט זה, לפיה לא ניתן לכפות על בורר שהתפטר להמשיך בתפקידו [ראו: רע"א 7524/99 פלוני נ' פלונים ([פורסם בנבו], 31.10.1999)]. בעניין אחר קבע בית משפט זה:
"כידוע, אין הצדדים לבוררות יכולים לאכוף על בורר שימשיך לכהן בתפקידו כבורר ואינם יכולים למנוע את התפטרותו" [ראו: ע"א 491/76 גואלים מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' צדוק, פ"ד לא(3) 625, 633 (1977) (להלן: עניין גואלים)].
ובהמשך:
"כאמור, התפטר הבורר מתפקידו באופן סופי ואין אפשרות לכפות עליו שיחזור בו מהתפטרותו. כרגיל במקרה כזה, רשאי כל צד לבוררות לבקש מבית-המשפט
--- סוף עמוד 71 ---
שימנה בורר חליף, אלא שעל מינוי כזה חלות הוראות סעיף 12(א) לחוק הבוררות..." (ראו: עניין גואלים, שם, בעמ' 635; וראו גם החלטות בית המשפט המחוזי בבש"א (מחוזי חי') 8040/98 ט.ח.ש.ן יזום ובניה נ' טיבי ([פורסם בנבו], 8.7.1999) ובת"א (מחוזי נצ') 1198/87 סורפין נ' רם און מושב עובדים, פ"מ תש"ן(2) 309, 312 (1989) בהן נקבע כי מאחר ומערכת הבוררות מבוססת על רצון הצדדים, בניגוד למערכת בתי המשפט, כשם שהצדדים יכולים לבקש את העברת הבורר מתפקידו, כך רשאי הבורר להתפטר מתפקידו).
גם פרופ' אוטולנגי סבורה כי אין לכפות על בורר להמשיך בבוררות אם אינו רואה את האפשרות לעשות כן, וכי אין להחיל את המבחנים שנקבעו בעניינם של שופטים, בהחלטה להתפטר, על בוררים (ראו: אוטולנגי, לעיל, בעמ' 495-494). אוטולנגי אף מציינת כי מאחר שאופן התפטרותו של בורר אינו מוסדר בחוק, נראה כי הוא חופשי לעשות כן מרצונו ודי בכך שיודיע על התפטרותו לצדדים (ראו: אוטולנגי, שם; כמו כן, לגישה הדוחה את התוצאה בעניין י. רוטשטיין מערכות מידע 1986 בע"מ ראו פסק דינו של בית המשפט המחוזי בה"פ (מחוזי ת"א) 1326/09 שטרן נ' יעקב ואלעזר אברהמי, חברה לבניה בע"מ ([פורסם בנבו], 8.6.2009)].
- הכרעה בין הגישות השונות, ואולי גם בין הסיטואציות השונות (קיומה של עילת פסלות מול שיקול אחר של הבורר להתפטר) אינה דרושה במקרה דנן. במקרה שלפנינו הבורר קבע כאמור בהחלטתו כי לא קמה עילה לפסילתו (החלטה שכאמור נהפכה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי). בענייננו הבורר לא מסר לצדדים הודעה על התפטרותו, אלא ציין שאינו חפץ עוד להמשיך לשמש כבורר בהליך הבוררות בין הצדדים, דברים שבאו לידי ביטוי במכתבים ששלח לצדדים:
כך במכתבו לצדדים מיום 24.1.2008 ציין הבורר: