"הודעתיכם בטלפון כי בנסיבות שנוצרו בעקבות הדיונים בבוררות וככל שהדברים תלויים בי, איני חפץ להמשיך לשמש כבורר בין בעלי הדין, וזאת גם אם תבוטל החלטת בית המשפט המחוזי" (ראו: נספח א'2 לתגובת המשיבים מיום 6.5.2008).
בהמשך, ביום 31.1.2008 כתב הבורר לצדדים:
--- סוף עמוד 72 ---
"1. לאור החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, הרי שבשלב זה, שאלת המשך תפקידי כבורר בסכסוך שבין בעלי הדין אינה אקטואלית.
- רק אם ובמידה שהחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה תשתנה או תבוטל, ואם בית המשפט יחליט כי עלי להמשיך בתפקיד הבוררלמרותעמדתי שהוצגה במכתבי הקודם אהיה חייב להתייחס לכך" (ראו: נספח א'5 לתגובת המשיבים מיום 6.5.2008).
לבסוף, במכתבו מיום 10.2.2008 ציין הבורר:
"בעקבות ההחלטה [החלטת בית המשפט המחוזי – י.ד.] הודעתי לב"כ בעלי הדין כי בנסיבות שנוצרו וככול שהדברים יהיו תלויים בי וברצוני, הרי שאיני חפץ עוד לשמש בורר בתיק, וזאת גם אם תשונה החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה". (ראו: נספח 8א' לתגובת המשיבים מיום 6.5.2008).
ובהמשך:
"לאור תגובת ב"כ הצדדים (כפי שמצאה ביטוי במכתביהם), אני סבור כי הפתרון למחלוקת שהתגלעה בין בעלי הדין בשאלה התיאורטית אם אמשיך לכהן כבורר בסכסוך ביניהם אם תשונה החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, הינו כי בעלי הדין יפנו לבית המשפט העליון ויציגו בפניו את טענותיהם בעניין לרבות הודעתי הנ"ל ומכתביי בנושא".
הנה כי כן, ממכתביו של הבורר עולה כי הוא אינו חפץ להמשיך ולכהן כבורר בסכסוך שבין הצדדים. ואולם, אין במכתבים אלו משום הודעת התפטרות רשמית של הבורר מתפקידו.
- בהערת אגב יצויין כי, בסעיף 4 להסכם בין הצדדים לבורר נקבע כי הבורר יהיה רשאי להתפטר בכל עת ובכל שלב של הבוררות ללא צורך במתן הסברים או נימוקים:
"הבורר יהיה רשאי להתפטר מתפקידו בכל עת ובכל שלב של הבוררות, על ידי מתן הודעה לצדדים או לבאי כוחם שהוא אינו מעוניין או שאינו יכול או שנבצר ממנו
--- סוף עמוד 73 ---
להמשיך בתפקיד הבורר, ללא צורך במתן הסברים, סיבות ונימוקים. לצדדים לא תהיה כל תביעה ו/או טענה נגד הבורר במקרה כזה ובנסיבות כלשהן".
- לפיכך, במקרה דנן הבורר טרם התפטר באופן רשמי מתפקידו, הגם שהביע את רצונו שלא להמשיך ולשמש כבורר בין בעלי הדין. מכאן שאין מקום להידרש במסגרת הדיון במקרה דנן לשאלה האם לבית המשפט ישנה סמכות לכפות על בורר לשוב ולשמש בתפקידו כבורר לאחר שזה סבר כי קמה עילה לפסילתו, והאם במקרה זה יש ללמוד ממבחני הפסלות שנקבעו בעניינם של שופטים על עניינם של בוררים. כן, איני נדרש לשאלה האם כאשר הבורר התפטר מתפקידו, שלא בגין עילת פסלות, קמה לבית המשפט סמכות לכפות על הבורר להמשיך בניהול הבוררות ובאלה נסיבות. במסגרת הדיון הנוכחי אבקש להתייחס אך ורק לשאלה, האם במקרה דנן ראוי לכבד את בקשתו של הבורר שלא להמשיך בניהול הליך הבוררות.
- עם זאת, אבקש להעיר בשולי הדברים כי במצב בו החלטת הבורר להתפטר מתפקידו, כאשר לא קמה עילת פסלות או טעם כבד משקל אחר (כמו למשל: כאשר מופעלים על הבורר לחצים שונים, או כאשר הבורר מבקש להתפטר מפאת מחלה, לעומת המקרה בו הבורר אינו שבע רצון מהתנהלותם של הצדדים) ייתכן ותקום לצדדים עילה להגשת תביעה לפיצויים לפי סעיף 30 לחוק הבוררות, שכן הבורר הפר את אמון הצדדים. בעניין זה מציין השופט (בדימוס) שטרוזמן בספרו כי לעיתים החלטה של בורר להתפטר מתפקידו בעיצומה של בוררות, ללא הצדקה וללא סיבה התלויה בבעלי הדין, תיחשב להפרת אמונים של הבורר כלפי הצדדים אשר נתנו בו את אמונם כי יביא לפתרון המחלוקת. כן התפטרותו של הבורר עלולה להביא לנזק לצדדים, בין היתר, בצורך להתחיל את ההתדיינות בבוררות או בבית המשפט מחדש ובהימשכות ההליכים (ראו: שטרוזמן, לעיל, בעמ' 99, ה"ש 133).
- במקרה דנן ובנסיבות המקרה הספציפי לדעתי יש לכבד את רצונו של הבורר שלא להמשיך בניהול הבוררות בין הצדדים. כאמור, אין מדובר במקרה בו הבורר התפטר מתפקידו אלא במקרה בו הבורר הביע את רצונו שלא להמשיך ולשמש כבורר בין בעלי הדין. לטעמי, יש לכבד את בקשתו של הבורר בפרט נוכח הסכמת הצדדים שבסעיף 4 להסכם בינם לבין הבורר, הכוללת כאמור תניה רחבה ביותר בדבר אפשרות הבורר לסיים את תפקידו. מעבר לכך, לא מצאתי כי ישנה מניעה להמשיך את הליך הבוררות בפני בורר אחר, לאור נסיבות המקרה, ולאור העובדה כי הושלם השלב
--- סוף עמוד 74 ---