סע (ת"א) 40327-05-12 יובל יהודה ברוך נ' י.ר. אחזקות ופיתוח בע"מ

לפנינו תביעותיהם ההדדיות של הצדדים – האחת של מר יובל ברוך (להלן – התובע), לתשלום לפיצויי פיטורים, הפרשי בונוס וזכויות נוספות הנובעות מהעסקתו של התובע כמנכ"ל הנתבעת 1 (להלן – החברה) ; השנייה, של החברה להשבת סכומים שנטל התובע שלא כדין.

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים

1. התובע והנתבע שכנגד הועסק כמנכ"ל הנתבעות 1-4 (להלן גם – החברות), אשר הינן חלק מקבוצת חברות משפחתית, אשר הייתה שייכת לאביו, הנתבע 5 (להלן – יעקב) ורעייתו דאז, הגב' עדינה ברוך (להלן – עדינה).
2. עיסוקן של החברות הנתבעות הינו בתחום של ייבוא ושיווק של רהיטים. במסגרת זו, הן מקבלות זיכיונות ונציגויות בלעדיות מספקים מחו"ל ותמורתן היא ממכירת רהיטים ומעמלות המשולמות על ידי היצרנים והספקים.
3. התובע החל לכהן כמנכ"ל החברה בחודש 1/2008 כאשר במקביל לעיסוקו ניהל חברה נוספת, בבעלותו ובבעלות רעייתו, רונאת ברוך (להלן – רונאת) אשר עיקר פעילותה היה בהפעלת מועדוני כושר ברחבי הארץ (להלן – רובל).
4. ביום 21.4.09 נחתם הסכם שעניינו מכירת מניותיהן של החברות לתובע ולאחותו, הגב' הדס ברוך (להלן – הדס) והעברת הבעלות במניות בחלקים שווים (נספח א' לכתב התביעה, להלן- ההסכם).

העברת המניות הותנתה בפירעון הלוואה שהועמדה על ידי יעקב ועדינה, בסך כולל של 3,200,000 דולר ארה"ב, על ידי תשלום חודשי בסך 35,000 ₪ לכל אחד וכן 75% מרווחי החברות, לאחר תשלום משכורות ובונוסים לעובדים.

5. עוד צוין בהסכם כי עד לפירעון ההלוואה, יוחזקו המניות בנאמנות אצל עו"ד אילן מוזס (להלן – הנאמן) וכי התובע והדס יועסקו בתנאי שכר מוגבלים. ביחס לתובע הוסכם כי הוא יהיה זכאי לשכר חודשי כולל (לרבות תנאים סוציאליים) אשר עלותו למעסיק לא תעלה על 45,000 ₪, רכב צמוד על פי בחירתו, טלפון ומחשב נייד. בנוסף, התובע היה זכאי לבונוס בשווי 12% מרווחי החברות לפני חישוב פחת ולאחר מתן משכורות. לצורך חישוב רווחי החברה צוין כי יבדקו מאזני החברות מדי חצי שנה ויאושרו על ידי רואי החשבון של החברות.

בנוסף הוסכם, כי יעקב ורעייתו יתפטרו מתפקידם כמנהלי החברות והתובע והדס ימונו לדירקטורים של החברות במקומם וכן ימונו למורשיי החתימה.

6. עוד אין חולק, כי במהלך שנת 2009, העניקה החברה לרובל או לתובע הלוואה במתכונת קבועה של תשלומים חודשיים על סך 55,000 ₪ בעקבות קשיים כלכליים אליהם נקלעה רובל. הלוואה זו ניתנה במשך 14 חודשים בסכום כולל של 770,000 ₪. בחודש 5/2010 או בסמוך לכך, הוענקה הלוואה נוספת בגובה 1 מיליון ₪.
7. בשל מחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, שלחו יעקב ועדינה לתובע ביום 1.2.11 הודעה על ביטול ההסכם ודרשו מהנאמן לקבל לידיהם בחזרה את מניותיהם (נספחים ט'1 – ט'2 לתצהיר יעקב). לטענת התובע מקור המחלוקת היה גרעון בסך 8 מיליון ₪ שלא הוצהר עליו ואילו לטענת הנתבעים, התובע משך סכומי כסף מהחברה ללא ידיעתו או אישורו של הדירקטוריון וכן לא השיב הלוואה שקיבל לטובת רובל שבבעלותו. כפועל יוצא מהאמור, ביום 10.2.11 הגיש התובע לבית המשפט המחוזי בקשה למתן צו מניעה וביום 1.3.11 הגיעו הצדדים לפשרה אשר קיבלה תוקף של פסק דין (להלן – פסק הדין ,נספח ב' לכתב התביעה).

בפסק הדין נקבע כי: