"3. המבקש ישאר בתפקידו כמנכ"ל באותם תנאי שכר למצער עד לסיום הערכת עסקי החברות ותפקוד המנכ"ל על ידי הדירקטוריון.
...
- למבקש תינתן הודעה מוקדמת בת 6 חודשים בכל מקרה של סיום העסקתו כמנכ"ל באותם תנאי העסקה אלא אם כן יוסכם אחרת על ידי הדירקטוריון והמבקש".
- ביום 12.1.12 הודיעה החברה על פיטוריו של התובע, בהתאם להחלטת הדירקטוריון מיום 21.12.11. הודעה זו נחתמה בידי דירקטור החברה, מר איצ'ה יחזקאל, אשר מונה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי (להלן – רו"ח יחזקאל). בסיפא למכתב צוין כי החברה תשלם לתובע את דמי ההודעה המוקדמת ואת כל הזכויות המגיעות לו על פי ההסכם (נספח ג' לכתב התביעה).
- להשלמת התמונה יצוין כי ביום 8.3.12, לאחר הליכים משפטיים שניהלה עדינה כנגד יעקב, הגיעו הצדדים להסכמה אשר קיבלה תוקף של פסק דין, על העברת מניותיה של עדינה בחברות ליעקב בתמורה להסדר שפורט בפסק הדין ויעקב נותר בעל המניות היחיד (נספח י' לכתב ההגנה).
טענות הצדדים
- התובע טען כי הנתבעים הפרו את התחייבותם במכתב הפיטורים ובפסק הדין של בית המשפט המחוזי ולא שילמו את זכויותיו. לטענתו, החברה לא שילמה לו את הבונוס המגיע לו לשנת 2010 ו- 2011 ולפיכך עתר להפרשים בסך כולל של 246,470 ₪. לגרסתו, הוא קיבל מדי חודש 5,000 ₪ כמקדמה על חשבון הבונוס ולפיכך עתר לתשלום ההפרשים.
- עוד טען כי הוא פוטר ללא מתן הודעה מוקדמת, חרף ההתחייבות בפסק הדין ליתן לו הודעה מוקדמת בת שישה חודשים ועל כן, עתר לתשלום בעבור חמישה וחצי חודשים בסך 247,500 ₪. בנוסף, עתר לתשלום בגין פיצויי פיטורים בסך 187,500 ₪ והפסד פיצויי פיטורים לתקופת ההודעה המוקדמת בסך 20,625 ₪ ולתשלום דמי הבראה בסך 4,745 ₪ ופדיון חופשה בסך 56,250 ₪.
התובע הוסיף כי פוטר בחוסר תום לב, לאחר שגילה שהוצגו בפניו מצגי שווא ולאחר ניסיון לדחוק את רגליו ולגרום לו לעזוב את החברה. בגין התנהלות זו, עתר לתשלום בגין נזק לא ממוני בסך 50,000 ₪.
- ביחס לחיובם של הנתבעים ביחד ולחוד טען התובע כי ההסכם נכרת עם יעקב והוא כלל התחייבות להעסקה על ידי נתבעות 1-4 ביחד ולחוד באשר הן מנהלות את אותו עסק ומאוגדות בנפרד מטעמי מיסוי. ביחס ליעקב הדגיש, כי הוא התחייב באופן אישי בפסק הדין ובנוסף, בהתאם לקבוע בחוק החברות, יש מקום להורות על הרמת מסך ההתאגדות באשר הוא פעל בחוסר תום לב במטרה לקפח ולהונות את התובע.
- הנתבעים טענו מנגד כי מאז שהחל התובע לכהן כמנכ"ל החברה הוא עשה בה כבשלו ונטל ממנה מיליוני שקלים אותם סירב להשיב. במהלך שנת 2009, ובעקבות בקשתו של התובע ליעקב, ניתנה לו הלוואה בשל קשיים כלכליים אליהם נקלע בעקבות חובותיה של רובל אשר בבעלותו בסך של 55,000 ₪ בחודש ובסך הכל של כ- 770,000 ₪.
במחצית שנת 2010 נעתר יעקב בשנית לבקשתו של התובע, ואישר לו ללוות מהחברה סכום נוסף של 1 מיליון ₪, לכיסוי חובותיו כערב לרובל. לטענת הנתבעים, הסתבר כי התובע משך כ- 1.2 מיליון נוספים. בנוסף, התובע הפר את התחייבויותיו למתן מידע על אודות מצבן הפיננסי של החברות, במטרה להסתיר פעולות שביצע בנכסי החברה ובכספיה, נטל במרמה נכסים והעבירם לרובל, בניגוד לכל דין.