פסקי דין

סע (ת"א) 40327-05-12 יובל יהודה ברוך נ' י.ר. אחזקות ופיתוח בע"מ - חלק 6

06 פברואר 2017
הדפסה

עוד הוסיף כי החוזה עם קליגריס יושם במשך שנתיים עד לפיטוריו, מבלי שנטען כנגדו וכי לולא פעילותו, לא הייתה קליגריס מתקשרת עם החברה, פעילותו הייתה גלויה וידועה, לצורך השאת רווחיה של החברה.

  1. התובע הוסיף כי התקשרויות החברה עם ספקים נעשו לא פעם באמצעות חברות קשורות ולא באופן ישיר באמצעות התובעת שכנגד (סעיפים 34-47 לתצהיר התובע).

התובע העיד בחקירתו הנגדית כדלקמן:

"ש. תאשר לי בבקשה שלרובל לא היו עסקי ריהוט.

ת. אה,

ש. רובל לא עסקה בריהוט.

ת. רובל לא עסקה בריהוט? אה רובל עסקה בריהוט בתקופות מסוימות.

ש. עזוב, תאשר לי בבקשה שבתקופה שעברת לנהל את י.ר רובל לא עסקה בריהוט.

ת. בתקופה שעברתי לנהל? היא לא עסקה בריהוט.

....

"ש: תאשר לי בבקשה שלכן גם, כל הסוכניות שאיתם היית צריך להתקשר היו צריכות להתקשר מ- י.ר (החברה – א' ש') ולא מרובל.

ת. לא זה פשוט לא נכון כי י.ר לא התקשרה עם אף חברה בתחום הריהוט.

ש. תאשר לי בבקשה שכל הנכסים שהיו צריכים להיות של י.ר או של החברות האחרות בבעלותך או בבעלות אחותך. ולא של חברות שרק אתה הבעלים שלהם.

ת. בעיקרון זה נכון ואם רובל הופכת להיות חברת בד (כך במקור – א' ש') של י.ר שזו הייתה התוכנית בזמנים האמורים, אז זה לא משנה מה יושב ברובל כמו שזה לא משנה מה יושב בחברת יעקב ברוך אחזקות. זה עדיין בסיכומו של עניין מתועל לחברה למעלה שזוהי י.ר.

ש. כלומר, תאשר לי אם כך ש, ה, ההסכם עם קליגריס למשל,

ת. למשל.

ש. הוא נכס של החברות ולא של רובל, עד שהיא לא תהפוך להיות חברה בבעלות מלאה.

....

ת. ההסכם עם קליגריס, אינו נכס של י.ר.

ש. מה?

ת. שום הסכם עם אף ספק רהיטים, אינו נכס של י.ר.

ש. תאמר לי בבקשה, תאשר לי בבקשה, שההסכם עם קליגריס הוא חלק מהנכסים של רשת החברות שהייתה אמורה להיות בבעלותך ובבעלות אחותך.

ת. ההסכם עם קליגריס נרשם ברובל, שלסיכומו של עניין הייתה אמורה להפוך לחברת בד של חברת י.ר ובמצב הזה, ההסכם עם קליגריס היה כמובן אה, אה, נמצא בקבוצת החברות."

 

  1. בחקירתו החוזרת העיד:

"כל ספקי הרהיטים ללא יוצא מן הכלל, התקשרו עם חברות אחרות מלבד י.ר והם נתנו המחאת זכות, שבחלק מהמקרים אפילו לא הייתה כתובה לי.ר בדרך זו או אחרת"

(פרוטוקול 23.3.15, עמ' 40 ש' 16 ואילך, עמ' 41 ש' 1 ואילך; עמ' 57 ש' 27 ואילך)

 

  1. בחקירתו הופנה התובע למכתבו של רו"ח עדי חמצני, מיום 16.2.2011 (אשר הוגש כראיה בתיק – ראו החלטה מיום 2.4.15) ובו צוין כי על אף שלא בוצעה העברת מניות מרובל לחברה, הואיל ורובל נתנה המחאת זכויות קבועה בהסכם עם קליגריס לטובת החברה הרי שכל עוד נמצאת הזכות בתוקף, אין הברחת נכסים. כשנשאל, מדוע הוא היה זקוק לחוות דעת זאת, השיב כי יעקב האשים אותו בהברחת נכסים (פרוטוקול, 23.3.15, עמ' 45-46).

בהמשך העיד כי עד לפיטוריו כל הכספים מעסקת קליגריס הגיעו לחברה ולשאלה: "אני אומר לך שכתבת, בחשבוניות שהוצאו לקליגריס, רובל, וכתבת שרובל שייכת לי.ר, למה התכוונת, שייכת ל – י.ר?" השיב התובע שרובל אמורה הייתה להפוך לחלק מהקבוצה אבל בפועל לא הפכה (שם, עמ' 47).

  1. מהראיות שצורפו הוכח כי החברה נהגה להתקשר עם ספקים חיצוניים אשר המחו את זכותן לחברה ועל כן, התקשרותה של רובל עם קליגריס לא הייתה חריגה בעניין זה (ראו את עדותו של יעקב פרוטוקול, 19.7.15, עמ' 96 ש' 1-14).
  2. ביחס לעובדה כי המדובר היה בחברה בבעלות התובע בלבד, הרי שלנוכח טענתו, אשר הוכחה במסמכים שצורפו לתצהירו, לפיה הייתה כוונה להפוך את רובל לחברת בת של החברה, לא מצאנו כי המדובר היה במהלך שעולה לכדי "תרמית" או שיש בו כדי לרוקן את החברה מנכסיה.
  1. ביחס לטענה לפיה התובע דרש את הכספים שהיו שייכים לחברה, הרי שיעקב הודה בחקירתו כי התובע מעכב את הכספים שמגיעים לחברה מקליגריס הואיל והחברה חייבת לו כסף. לשאלה האם המדובר בטענה של חברת רובל השיב כי "אין לו מושג" (פרוטוקול 19.7.15, עמ' 119 ש' 6 ואילך). כך או כך, הרי שבניגוד לטענת הנתבעים, התובע אינו דורש את הכספים מעסקת קליגריס שכן לדידו הוא זכאי להם, אלא מאחר ולגרסתו החברה חבה לרובל.
  1. לא מצאנו בעדותו של מר גור כדי לשפוך אור על נסיבות כריתת ההסכם. מר גור העיד בחקירתו הנגדית כי הוא אינו זוכר "כל כך" שהייתה המחאת זכות מרובל לחברה בעניין קליגריס. כשהוצג בפניו מייל ששלח אליו התובע, במסגרתו נכתב כי "כאשר שולחים להם חיוב עמלות, הם צריכים שזה יהיה מרובל" השיב כי הוא אינו זוכר וכי בטח היה עניין מיסוי, שכן "אם אתה מכיר הכנסה בחברה שהיא הפסדית, אז, ההכנסה היא פטורה ממס". כשצוין בפניו כי שתי החברות היו הפסדיות, גם רובל וגם החברה, השיב העד בחיוב והוסיף כי הוא אינו זוכר את הסיבות להתקשרות הזו. כשנשאל מדוע כתוב על המסמך עצמו את המילה "דיסקרטי", השיב כי הוא אינו זוכר. כשנשאל בשנית מה הסיבה שבגינה יתכן ומילה זו כתובה, השיב כי הוא אינו יודע. כשהשיב איזו חברה הוציאה את החשבוניות בפועל לקליגריס, העיד כי הוא אינו זוכר (פרוטוקול 19.7.15, עמ' 36-40)
  2. הנתבעת שבה על טענתה כי אף אחד מהגורמים המוסמכים בחברה לא אישר את ההחלטה להתקשר עם קליגריס באמצעות רובל. אלא, שטענה זו הוכחשה על ידי התובע ולא הוכחה ולו בראשית ראיה.

זה המקום לציין, כי לא מצאנו ליתן משקל ראייתי לעדותו של מר יעקב לפיה בתו, הדס, אמרה לו שהמדובר היה בהחלטה שהתקבלה ללא ידיעתה ונאמר לה, על ידי התובע, שלא לספר לאביה שכן המדובר בעדות שמיעה הואיל והדס לא נחקרה לפנינו (פרוטוקול 19.7.15, עמ' 112 ש' 10 ואילך). מכאן, כי לא הוכח שהתובע פעל מאחורי גבה של החברה כמו גם כי הוא קיבל החלטה עסקית שהייתה בלתי סבירה בנסיבות העניין.

  1. מבלי לגרוע מהאמור, הואיל ורובל המחתה את זכותה לחברה, הרי שלא הוכח כי נגרם נזק לחברה בשל ההתקשרות עם קליגריס, שכן כפי שהתובע העיד והדבר לא נסתר, עד לפיטוריו כל הכספים מעסקת קליגריס הגיעו לחברה ועם פיטוריו, ביטלה קליגריס את ההסכם (פרוטוקול 23.3.15, עמ' 47 ש' 8 ואילך).
  2. לנוכח כל המפורט לעיל, הרי שלא הוכח כי התובע פעל בניגוד לדין או בניגוד לטובתה של החברה.

 

עמוד הקודם1...56
7...24עמוד הבא