א. הסבת חוזים והכנסות שהגיעו לחברה לטובת רובל
- הנתבעים טענו כי התובע נטל במרמה נכסים בבעלות החברה ו/או נכסים שהיו צריכים להיות בבעלותה והעבירם לרובל.
- כך לדוגמא ביחס לעסקת קליגריס, טענו הנתבעים, כי התובע חתם על הסכם זיכיון עם חברת קליגריס אשר הייתה אחת מספקי הריהוט של החברה, באמצעות רובל ולא באמצעות החברה, למרות שלרובל לא הייתה שום זיקה עסקית לקליגריס, לא עסקה בתחום הריהוט ולא התעתדה להעניק לה שירותים כלשהם. הואיל ורובל לא יכלה להעניק לקליגריס את השירותים אותם התחייבה להעניק בהסכם עליו חתמה עמה, היא המחתה את זכויותיה לחברה. כאשר נעשתה פניה לתובע בעקבות כך, הוא מיהר להבהיר כי המדובר בעניין טכני בלבד וכי החתימה הינה "חסרת משמעות" שכן כל הזכויות של רובל בהסכם עם קליגריס הומחו בהמחאה בלתי הדירה ופרמננטית. אלא שהואיל והמחאת הזכות הייתה בשפה האיטלקית בלבד, ועל אף שהתובע הציג "תרגום", הסתבר בדיעבד כי הוא השמיט מהתרגום משפט המבהיר כי ההמחאה ניתנת לשינוי (ראו נספח ג'2 לתצהיר יעקב).
- לנוכח האמור, פנתה החברה, באמצעות בא כוחה, לתובע וביקשה כי הוא יוציא מסמך מתקן ובו יובהר כי המחאת הזכויות מקליגריס לחברה הינה קבועה ובלתי ניתנת לביטול, אולם פניות אלו לא זכו למענה מצד התובע (נספחים ד'1 ו- ד'2 לכתב התביעה שכנגד).
הנתבעים הוסיפו כי ביום 6.3.12, התובע שלח בשם רובל הודעה על ביטול המחאת הזכות של רובל עבור החברה תוך דרישה כי יתרת החוב שחבה חברת קליגריס לחברה תועבר לרובל (נספח ג'5 לתצהיר יעקב). לנוכח האמור הודיעה קליגריס כי היה והמחלוקת בינה לבין רובל לא תיפתר, אזי היא תיאלץ לפנות לבית המשפט באיטליה בהליך של טען ביניים לצורך הכרעה בשאלה למי מגיעים הכספים (נספח ג'6 לתצהיר יעקב).
בפועל, הכספים המגיעים לחברה לא שולמו לה, בשל התנהלותו של התובע והטעייתו.
הנתבעים הוסיפו כי התובע ניסה לפעול באופן דומה, עם חברת נאטוצי וחברת UNPIO. לתצהירו של יעקב צורפו טיוטות חוזי התקשרות עם ספקים אלו, באמצעות רובל (נספחים ד'1 ו- ד'2 לתצהיר יעקב).
- התובע טען מנגד, כי ההתקשרות עם קליגריס באמצעות רובל לא הייתה יוצאת דופן מבחינת האופן שבו התקשרו הנתבעות עם ספקים וכי היועצים המשפטיים של החברה היו מעורבים בהתקשרות. לטענתו, לבקשת החברה, הוא פנה לקליגריס וביקש להעביר את ההסכם מרובל לחברה וקליגריס סירבה וביטלה אותו.
בתצהירו טען התובע, כי במועד שבו התקבלה ההחלטה הוא והדס היו הדירקטורים היחידים בחברה אשר עמדו להפוך על פי ההסכם לבעלי המניות בה. ההחלטה התקבלה על ידי המוסמכים בחברה במועד הרלוונטי, זאת כחלק מההחלטה להפוך את רובל לחברת בת, בבעלות מלאה של החברה, לאחר שהתקיימה ישיבת דירקטוריון, במהלך חודש 1/2010 ולאחר התייעצות עם שלושה יועצים מטעם החברה – יועץ המס – מר עדי חמצני, רו"ח נגה בורקו ומנהל הכספים, רונן גור.