(ההדגשות בפסק-דין זה אינן
במקור אלא אם צוין אחרת)
לפי תנאי החוזה, אם לא ימלא הנתבע אחר התחייבויותיו תופעלנה סנקציות, ובכללן פירעון החוב לאלתר ותפיסה מיָדית של החזקה בחנויות (סעיף 13 לחוזה).
באחד באפריל 2012, לאחר שהנתבע ביקש להעביר את הפעילות השוטפת לפי חוזי הזכיינות מנתבעת 2 אל נתבעת 3, נחתם נספח לחוזה (נספח ח לתצהיר דרעי) שבו התחייב בין השאר לשלם לרנואר על חשבון החוב סכום שינוע בין 300 ל-400 אלף ש"ח בתוך ארבעים יום (סעיף 1).
- התובעות, שסברו כי הנתבע לא עמד בתנאי החוזה ואף לא בנספח לו, שיגרו אליו ב-11 ביוני 2012 מכתב (נספח כא לתצהיר דרעי) שבו התרו בו כי תפעלנה לפי הזכויות שהוקנו להן בחוזה הזכיינות אם לא יתקן את ההפרות בתוך שבוע. כעבור שבועיים, משלא פעלו הנתבעים כמבוקש, קצבו להם התובעות יממה לפרוע את החוב וָלא – הן תתפוסנה את החנויות (נספח כב). באותו מכתב נכתב (סעיפים 6–7) כי לא זו בלבד שהנתבעים לא פרעו את חובם לפי החוזה או לפחות הקטינו אותו, אלא שהוא אף גדל בשל כך שלא שולמו תשלומים בעבור מלאי שסופק לחנויות בחודשים אפריל ומאי אותה שנה.
לבסוף, בחודש יולי 2012, פתחו התובעות בהליך של המרצת פתיחה בבית משפט השלום בתל-אביב–יפו ובו עתרו לאכיפת החוזה ולמתן צווי עשה (ה"פ 960-07-12 נספח ג לתצהיר דרעי). כמו-כן ביקשו למנות כונס נכסים זמני לחנויות לבגדי גברים ונשים בקניון מלחה (ראו נספח ד). ביום 18.07.12, פחות משלושה שבועות אחרי שהוגשה המרצת הפתיחה, נחתם הסכם נוסף (נספח ב; יצוין כי בתחתית אותו מסמך נכתב ,,ולראיה באו הצדדים על החתום, היום 17.8.2012''), שבו הוסכם כי ,,חוות הדעת'' של משרד קוסט-פורר תהא ,,[...] סופית ובלתי ניתנת לערעור ותחייב את הצדדים'' (סעיף 7). עוד נקבע באותו הסכם (סעיף 9) כי אין הוא פוגע בהסכמים הכתובים והחתומים בין הצדדים אשר קדמו לו, שהחוזה הוא אחד מהם, או גורע מהם. בהחלטה מיום 10.08.12 (נספח ה) נעתר השופט אריאל צימרמן לבקשת התובעות ומינה כונס נכסים זמני. בקשת רשות ערעור על ההחלטה הוגשה לבית המשפט המחוזי, וזה ביטל את ההחלטה בקבעו כי לא צוין בה נימוק שיהיה בו לבסס את המינוי (נספח כח). התיק חזר לבית משפט השלום, וביום 10.04.13 דחה השופט צימרמן את הבקשה למינוי הכונס (מוצג 36 למוצגי הנתבעים). בינֵי לביני הוגשה התובענה שלפניי.
בתאריך 24.04.13 הגישו הנתבעים לתיק זה בקשה דחופה לאסור על רנואר ועל החברה המפעילה את קניון מלחה לעשות כל פעולה שתמנע מהם להוסיף ולהפעיל את החנויות. באותו יום הוציא מלפניו השופט חגי ברנר צו מניעה ארעי כמבוקש, כך שבין היתר נאסר על התובעות להוציא מהחנויות סחורה. התיק נותב אליי, ובישיבה שנערכה ביום 08.05.13 הסכימו בעלי-הדין כי התובעות תקבלנה את החזקה בחנויות (עמ' 38 לפרוטוקול, שורות 27–32). כן הוסכם (עמ' 39, שורות 16–22) כי כל הערבויות והבטוחות הנוגעות לחנויות שניתנו לבעלת הזכויות בקניון מלחה תחולטנה לפיקדון, וזה יוסב לתובעות. הצדדים שמרו על טענותיהם בתובענה ובתביעה שכנגד (שם, שורות 30–34), והנתבעים שמרו על זכותם לטעון כי יש להשיב להם את הרווחים שתנבנה החנויות ממחרת היום ו,,[...] לטעון לזכות לקבלת שווי החנויות, ללא הגבלת הטענה או הסכום[...]''. רנואר, צוין שם, מתנגדת לאותן טענות (עמ' 40, שורות 1–13). הסכמת הצדדים זכתה לאישורו של בית המשפט וקיבלה תוקף של החלטה.