עד ליום 8.8.2012 ימציא קוסט פורר לצדדים החלטה מנומקת ובה יסביר אם נפלו פגמים בהתחשבנות הכספית בין הצדדים, וככל שהיו כאלה, כיצד הם משפיעים על גובה החוב, אם בכלל, ויקבע בהתאם לכך מהו חובו של הזכיין לרנואר (להלן – חוות הדעת). מוסכם בין הצדדים כי חוות הדעת הינה סופית ובלתי ניתנת לערעור ותחייב את הצדדים.
(סעיף 7)
כלומר הצדדים הסכימו כי חוות הדעת של משרד קוסט-פורר תהא מקובלת עליהם כהחלטת פוסק מוסמך וויתרו על הזכות לערער עליה. עתה הנתבעים מערערים על הדוח וטוענים כי נפלו בו פגמים מהותיים.
בפרשה שנדונה בע"א 76/13 ש.ב סופר בע"מ נ' ננמ"ח אגודת נחל נובע מקור חכמה להחייאת היישוב הדתי בגליל העליון (פורסם באר"ש, 05.10.2014) העניקו הצדדים למומחה מוסכם סמכויות נרחבות ומעמד של מומחה מכריע. בית המשפט העליון פסק:
[...] התערבות בית המשפט בהכרעת שמאי מכריע/מעריך/בורר/מעין בורר/מומחה מוסכם מכריע – יהא שמו של מנגנון ההכרעה אשר יהא – תיעשה רק בנסיבות יוצאות דופן של חריגה מסמכות, חוסר הגינות, חוסר תום לב, השפעה בלתי הוגנת, חריגה מעיקרי צדק טבעי וכיוצ"ב. ככלל, בית משפט לא יתערב במסקנות הנוגעות במובהק לעניינים שבמקצועיות ובשיקול דעת [...]
(פסקה 16 לפסק-דינו של השופט יצחק עמית)
נוסף על כך נקבע בפסיקה מקַדמת דנה כי מקום שהצדדים הסכימו כי חוות דעת תחייב אותם, לא תותר הפרכתה בראיה חיצונית אחרת לאחר שניתנה (ע"א 1168/07 יפה נוף – תחבורה, תשתיות ובניה בע"מ נ' הפלר, פסקה 25 לפסק-דינו של השופט יורם דנציגר והאסמכתה ששם [פורסם באר"ש, 01.02.2009] [להלן: פרשת הפלר]; ע"א 4341/11 מזרה נ' דהן, פסקה 17 לפסק-דינו [פורסם באר"ש, 31.12.2012] [להלן: פרשת מזרה]). האפשרות להתערב בחוות דעת של שמאי מוסכם בשל ,,שגיאה גסה'' הוכרה, ואולם זאת רק במקרים חריגים שבהם הטעות עולה בבירור מהכתוב או מכוונת הצדדים (שם; שם). הנימוק לקביעה כי ההתערבות היא מצומצמת נובע מכך שיש לכבד את רצון הצדדים להפנות סוגיה מסוימת, בעיקר כאשר בעניין שבמומחיות עסקינן, להכרעתו המכריעה, המחייבת והסופית של צד ג (פרשת מזרה, פסקה 17). בפרשת מזרה התעוררה השאלה היכן עוברים גבולות הסמכות שהעניקו הצדדים לרואה-חשבון שניתן לו מעמד של רואה-חשבון מכריע, וזאת כדי לבחון אם חרג מסמכותו בנקודה מסוימת בהחלטתו. השופט דנציגר לימדנו כי המדיניות שהנהיגו בתי המשפט ,,[...]מכירה בקיומם ובחשיבותם של מנגנוני הכרעה לבר-משפטיים מקצועיים ומהירים, כאשר מדובר בשאלות שבהן ההכרעה במחלוקת מחייבת מומחיות בתחום ספציפי, וכאשר הצדדים מלכתחילה בוחרים בשמאי או במעריך עקב המומחיות שיש לו באותו תחום [...]'' (שם). ובפרשת הפלר ציין: