יָתר על כן, בפרק ה לדוח נתנו הבודקים את דעתם לטענות הנתבעים. נכתב שם כי הם לא דנו במכלול הטענות ששטחו הנתבעים, הואיל וחלקן לא נשענו על מסמכים. טענות אשר לא נתמכו באסמכתאות רלוונטיות, כקבוע בתוספת לחוזה, שהתוותה את אופן הבדיקה, לא זכו להתאמות. כמו-כן צוין כי לא נמסר להם נייר התחשבנות חתום בידי הנתבע, כמתואר בנספח ב לדוח, שעל-כן הוא לא צורף לדוח. מכאן המסקנה שיש לדחות את טענת הנתבעים כי יש לפסול את חוות הדעת מן הטעם שלא נבדקה כל פעולה ופעולה בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעות.
- הנתבעים סוברים כי עורכי הבדיקה התעלמו מטענתם המרכזית, ולפיה היקף הרווח הגולמי שלהם אינו תואם את 45 האחוזים שלהם הם זכאים לדעתם לפי חוזי הזכיינות. בדוח נכתב בהקשר זה כך: ,,לאור העובדה כי לא הוצג בפנינו כל הסבר ראייתי לפער האמור או/ו חוות דעת משפטית אשר מתקפת התחייבות לשמירה על מינימום רווחיות אין אנו מחווים דעה בנושא זה ובשל כך לא ב[י]צענו התאמה'' (סעיף 1 לפרק ה). הנתבעים טוענים כי התעלמות מבדיקת טענתם זו היא בבחינת שגיאה גסה ופגם מהותי היורד לשורש הבדיקה. אוסיף כי ביום 31.07.12, טרם פרסום הדוח, הגיבה באת-כוח הנתבעים במכתב אל עורכי הבדיקה על טיוטת הדוח (מוצג 56 למוצגי הנתבעים), בציינה:
[...] אדגיש כי טענת הרווחיות הגולמית שנטענה על ידי מרשיי הינה מטענותיהם המרכזיות אם לא המרכזית שבהן ואין [ב],כותרת' שניתנת לזכות חוזית זו של מרשיי []כדי לייתר טענותיהם בעניין זה. ככל שהינך סבור כי הכרעה חשבונאית בעניין זה תוכל להינתן מטעמך רק לאחר הכרעה שיפוטית בפרשנות ההסכמים בין הצדדים אבקשך להודיעני בהקדם על מנת שיוכלו מרשיי לפעול למיצוי זכויותיהם.
(סעיף 26; ההדגשה במקור)
בנושא הרווח הגולמי הנתבעים מבקשים להסתמך על כמה בדיקות: בדיקה שערך רו"ח משה דייטש (חוות הדעת הוגשה כמוצג 7 למוצגי הנתבעים). לפי חוות דעתו שיעור הרווח הגולמי בשנים 2006, 2007 ו-2008 היה 45.13%. ב-2009 הוא פחת ל-44.66% וב-2010 עלה מעט ל-44.89%. העורך אותה לא נחקר. את הבדיקה הנוספת, מיום 26.06.12, ערכה רו"ח גביש (מוצג 10). בטבלה נספח א לאותו מוצג, שכותרתה ,,חישוב רווח גולמי כולל מע"מ חנות נשים וגברים 2012–2006'', נכתב כי שיעור הרווח הגולמי בכל שנה הוא כמפורט: ב-2006 – 41.95%; ב-2007 – 42.89%; ב-2008 – 41.89%; ב-2009 – 42.91%; ב-2010 – 43.52%; ב-2011 – 38.44%. ברבעון הראשון של 2012 שיעור הרווח הגולמי לפי בדיקתה היה 45 אחוז, שהוא השיעור לפי החוזה, לדבריה. היא תיארה כי ,,לשם ביצוע הבדיקה האמורה'' סקרה ,,[...] את כלל הנתונים הרלוונטיים בחנויות שהיו בבעלות הזכיין, את מחזורי המכירה, היקפי החיובים בגין הסחורה כפי שהתקבלו מהכרטסת של רנואר, את נתוני המלאי ועוד'' (סעיף 8). אך ראינו כי לפי חוות הדעת של רו"ח דייטש מטעם הנתבעים שיעורי הרווח הגולמי היו שונים. לא ברור אילו משתי בדיקות רואי-החשבון שהוגשו מטעם הנתבעים היא הנכונה. ממצאי הבדיקה של רו"ח גביש היו כי לנתבעים נגרם הפסד רווח גולמי בשנים 2006–2011 בסכום כולל של 2,660,572 ₪. הבדיקה השלישית שהנתבעים מתבססים עליה היא חוות דעתו של רו"ח אלגריסי מיום 07.04.13 (מוצג 60 למוצגיהם) שהוגשה מטעמם ובתמיכה לטענותיהם נגד ממצאי בדיקת קוסט-פורר ושמן הסתם לא הונחה לפני משרד רו"ח קוסט-פורר. לפי אותה חוות דעת ,,[...] יש לזכות את הזכיין בגין ,הפרשי רווח גולמי' בסך כולל של 2,138,340 ₪ נכון ליום 31 בדצמבר 2011[...]'' (ללא מע"מ) (פרק ב, ביאור 7, סעיף 3). לשיטתו שיעור הרווח הגולמי בעונה צריך להיות בין 47% ל-48% ובסוף עונה בסביבות 42%. הוא ביאר כי מכיוון ששיעור הרווח הגולמי שונה בסוף עונה משיעור הרווח הגולמי בתקופה שאינה מוגדרת סוף עונה, הוא אמד את שיעור המכירות בסוף עונה מכלל המכירות. בנספחים ב2 ו-ב3 פירט המומחה בחוות דעתו את שיעור הרווח הגולמי שהיה בפועל לעומת שיעור הרווח הגולמי לפי חוזי הזכיינות, על-פי תחשיב שערך אגב התחשבות באומדן החלוקה בין מכירות בעונה לבין סוף עונה. אך כאמור תחשיבו מתבסס על אומדן של שיעור המכירות בסוף עונה, שאין לדעת איך הגיע אליו. גם שיעורי הרווח הגולמי שציין אינם זהים לאלו של רואי-החשבון האחרים מטעם הנתבעים.