- כרטסת הנהלת החשבונות נבדקה באופן מדגמי בלבד וחוב הנתבע לא נבדק ברוח ההסכמים, כך אליבא דנתבעים. לפי החוזה סוכם ,,[...] ששני הצדדים יעבירו את כל טענותיהם וכל מידע רלוונטי שברצונם להעביר לידי רואה חשבון נייטראלי ממשרד קוסט פורר, שיבחן את החוב לפי ההסכמים בין הצדדים [...]'' (סעיף 10). אכן כרטסת הנהלת החשבונות של רנואר נבדקה מדגמית. רואה-החשבון אייל שלמה ממשרד קוסט-פורר העיד כי נעשתה ,,[...] בדיקה מדגמית איכותית של כרטסות, חשבוניות, החזרות'' וכי לדעתו נבחנו כ-400 חשבוניות (עמ' 102 לפרוטוקול, שורות 25–34). בפרק ב לדוח נכתב כך:
לא ביקרנו את הכרטסת של החברה אלא ביצענו בחינה מדגמית בלבד []אשר בהכרח אינה מהווה בדיקה מבססת כהגדרתה בהתאם לתקני ביקורת מקובלים [...]
העד הסביר כי גם בדיקה מבססת היא מדגמית ואף פעם אין מגיעים למאה אחוזי בדיקה (עמ' 103 לפרוטוקול, שורות 7–8, 22–23). רו"ח זבולון העיד כי המשימה שהוטלה עליהם לא הייתה לבדוק כל פעולה ופעולה בכרטסת (עמ' 90, שורות 15–25). בחוזה (סעיף 18) נקבע כי הכרטסת של רנואר תשמש ,,ראיה לכאורה'' לחובו של הנתבע. רו"ח שלמה העיד כי אף-על-פי שביקשו מהנתבעים כרטסת שוב ושוב, רק התובעות מסרו כרטסת (עמ' 105, שורות 16–17; עמ' 112). כרואה-חשבון הסכים (עמ' 116, שורות 10–14) שהיה מומלץ לנתבעים לנהל כרטסת הנהלת חשבונות גם בעצמם. הוא אף העיד שכאשר בדקו את כרטסת רנואר לא נתקלו בדבר-מה שונה מהותית ממה שהיה צריך להיות רשום שם, אישר כי לא נתקלו בחשד לניהול לא-תקין של כרטסת רנואר והוסיף שלא לשם כך נשכרו שירותיהם (עמ' 115, שורה 29–עמ' 116, שורה 2).
מנכ"ל התובעות העיד כי הבין מקוסט-פורר שלנתבע ,,[...] אין חומרים, אין הנהלת חשבונות, אין תיעודים. אין מסמכים, אין דוחות[...]'' (עמ' 76, שורה 1). על האופן שבו התובעות מנהלות את החשבונות פירט:
[...] בכל אחד בחודש אנחנו בודקים את החשבונות מול כל זכיין, עד החמישה מוגשים החשבונות, ועד 15 הוא יכול לעבור, אם יש בעיה, אם יש התאמה. כל דבר נבדק, מטופל, מזוכה ברגע שיש חיוב לא-נכון, או איזה זיכוי. אנחנו עובדים עם אלפי קבלות וחשבוניות יום-יום, מול עשרות חנויות, ואם זכיין – בכל חמישה בחודש מקבל כרטסת, עד 15 הוא יכול לבוא עם כל בעיה[...]
(עמ' 53, שורות 15–20; ראו גם שורות 29–32)
מקובל עליי שמשרד רואי-החשבון לא היה צריך לבדוק את כל הפעולות בכרטסת. הוסכם בין הצדדים כי הכרטסת של רנואר תשמש ראיה לכאורה לחובם של הנתבעים, והם היו צריכים לגולל את טענותיהם הספציפיות ולתמוך אותן באסמכתאות. גם הנתבע אישר כי הוסכם שכרטסת רנואר תשמש ראיה לכאורה לחוב (עמ' 123, שורות 28–32). יש לציין כי הנתבעים לא הציגו כרטסת הנהלת חשבונות מטעמם. אני תמהה אם הם לא ניהלו כרטסת כזאת, או שמא ניהלו ובחרו, מטעמים השמורים עמם, שלא להציגה.