מן האמור בכתב התביעה עולה, כי התובע התפטר מן העבודה במהלך חודש אפריל 2015 (ר' סעיפים 11-10 לכתב התביעה). התובע טען, כי התפטרותו נעשה בהתאם להוראת סעיף 11לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן – "החוק") ומשכך, יש לחייב את בתשלום פיצויי פיטורים.
עד הנתבעת, מר שגיב אריאס, העיד בפנינו כי התובע "הגיע אלי ואמר שגיב מחר אני לא מגיע יגיע חבר שלי במקומי ומאז נעלמו עקבותיו" (ר' פרוטוקול עמ' 7 שורות 29-28, עמ' 8 שורה 1).
על מנת שעובד המתפטר מכח הוראת סעיף 11 לחוק יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עליו לעמוד במספר תנאים כפי שנקבע בע"ע (ארצי) 60018-12-14 יורדאו אסמרא – שאען אחזקות בע"מ (2016):
"נפסק לא אחת, בקשר להוראת סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן גם: החוק), כי על עובד המבקש כי התפטרותו תראה כפיטורים מחמת הרעה מוחשית שביחסי עבודה או מחמת
--- סוף עמוד 10 ---
נסיבות שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, להוכיח את התנאים הבאים:
"ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או 'נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו'; שנית, עליו להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר, דהיינו, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו;שלישית, עליו להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות ככל שהיא ניתנת לתיקון. לתנאי השלישי קיים חריג, לפיו אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פיצויי פיטורים כאשר ברור כי המעביד אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות, או במקרים בהם תנאי עבודתו של העובד נחותים מתנאי העבודה על פי הוראות החוק במידה ניכרת".
אין חולק, כי אי תשלום זכויות סוציאליות עולה כדי נסיבות בהן אין לדרוש מעובד להמשיך לעבוד. אולם, על התובע היה להרים את הנטל כי התפטר מטעם זה של אי תשלום הזכויות הסוציאליות ולא מטעם אחר ואף כי ניתנה על ידו התראה לנתבעת על כוונתו להתפטר ככל שלא תשולמנה זכויותיו. התובע לא הרים את הנטל בענין זה מאחר והתובע, כזכור, לא הגיש תצהיר עדות ראשית ולא נחקר בנקודה זו.
יתרה מזאת. עדותו של מר אריאס נדמתה מהימנה בעינינו ונתנו בה אימון. לאור האמור לעיל איננו מקבלים את גרסתו של התובע כי פוטר ומעדיפים בנקודה זו את גרסת הנתבעת כי התובע התפטר מיוזמתו. לפיכך תביעתו של התובע לקבלת פיצויי פיטורים נדחית.
עם זאת, על הנתבעת היה להעביר בגינו של העובד תשלומים לקופת גמל גם בגין מרכיב הפיצויים וזאת לא עשתה (ר' סעיף 25 לעיל). התובע זכאי, איפוא, בהתאם
--- סוף עמוד 11 ---