--- סוף עמוד 117 ---
על הענבים אז לכל היותר הנזק שלו הוא אותם 20-30 אחוז שהוא נדרש לשלם ביתר בעבור הענבים והוא השיב (עמ' 38 ש' 21) "קנינו קצת ענבים ולא כמויות כאלה". נאמר לעד כי הוא לא הוכיח שקנה או ניסה לקנות מאחרים ענבים והוא השיב (עמ' 38 ש' 26) "הייתי צריך לחפש גם את הסוג של הענבים, זה לא אותו דבר".
עת/2 נשאל האם הוא מכיר יקב נוסף שמוכן היה לשלם 10 אחוז מעל המחירון והוא השיב כי הכל תלוי באזור וכי אי אפשר להשוות בין באר טוביה לבין קיבוץ כרמים (עמ' 27 ש' 25-26).
ביחס למכתבים ממשווקים מחו"ל וביחס לתהליך הייצור - עת/2 הופנה לסעיף 6 לתצהירו והוא נשאל ביחס לשני מכתבים האחד מיום 26.8.10 והשני - מיום 29.12.09 שתורגמו על ידו. אציין כי מדובר בשני מכתבים בהם מתלוננים משווקים מחו"ל על כך שהתובעת לא עמדה בהתחייבויותיה כלפיהם. מישל אישר בחקירה נגדית כי מדובר במענה על מכתב שהוא שלח וכי במכתב מציין הכותב כי בשל הוויכוח עם הקיבוץ, העד לא יוכל לספק לכותב יין. נאמר לעד שבשנת 2010 הוא חתום על הסכם שצורף כנספח 18, שלוש שנים לאחר צו המניעה והוא נשאל כיצד הדבר יתכן והעד השיב (עמ' 39 ש' 7 ואילך) "ביין זה לא מייצרים וקונים. יש תהליך. ביינות זולים, בין קבלת ענבים לקבלת בקבוק מוכן לשיווק זה לפחות 6 חודשים. ככל שאתה עושה באיכות היין, אז זה הרבה יותר. זה יכול להיות מספר שנים. הסדרה הגבוהה שלנו, למשל, מאוכסנת 24 חודשים בחביות עץ, מקבלים אותו לדוגמא באוגוסט ושמים אותו בינואר כמעט 5 חודשים ומינואר עוד 24 חודשים בחביות עץ. אח"כ אנחנו מבקבקים אותו ומחכים עוד 8 חודשים עד לשיווק הבקבוק. זה בסדרה הגבוהה." נאמר לעד שהתהליך שהוא מתאר נמשך למעלה מעשרים וארבעה חודשים והוא נשאל מתי שלח את המכתב ללקוח בצרפת שענה לו, באוגוסט 2010 והוא השיב (עמ' 39 ש' 15 ואילך) "קודם כל, דחיתי אותו ואז הוא אומר לי "אתה שולח לי את הסחורה" אז אני עונה לו בפקס שיש בעיה ואז הוא עונה לי את זה. מה שהייתי צריך לספק לו...דחיתי אותו בשנה – שנה וחצי. שני המכתבים האלה, באים לבטא שהיה חסר לי בציר 2007-2009." לדברי מישל הוא סיפק ללקוח שלו סחורה אולם לא את כל הכמות. מישל נשאל על הצגת הזמנה של המשווק משנת 2007 והוא ענה (עמ' 39 ש' 21) "זה לא הזמנה אלא תכנית שיווק ואני יכול להמציא את המכתבים". לשאלת בית המשפט השיב (עמ' 39 ש' 24 ואילך) "כאשר התקשרתי בהסכם עם קיבוץ כרמים, אז יכולתי להתחייב כלפי משווקים בחו"ל שאני מסדרה כזו וכזו, אשווק להם כך וכך בקבוקים. בהתחייבות זו, למעשה, לא יכולתי לעמוד. במקרה של נספח 6, המשווק הזה, מה שאני לא יכולתי לספק לו הוא קנה מרקנאטי."