--- סוף עמוד 120 ---
באשר לשנת 2007 – לדעתי, התובעת אינה זכאית לפיצוי כלשהו זאת בשל חוסר תום לבה כמפורט בהרחבה לעיל.
באשר לשנים 2009 ו- 2010 – כמובא לעיל בהרחבה, בשנים נזכרות אלו, מצאתי כי התובעת פעלה בתום לב ובניקיון כפיים וכי אכן נפגעה ציפייתה לקבל את ענבי הקיבוץ ובשעה שזו הוציאה הוצאות ניכרות, על מנת להיערך כנדרש לקליטת ענבי הקיבוץ.
עוד קבעתי כי הואיל ומדובר בשנים סמוכות זו לזו, הסמוכות אף למועדי ההתקשרות, כי אז יש ממש בטענת התובעת כי התקשרות חלופית לא היתה עניין פשוט וקל להשגה, בפרט נוכח ההיקף והאיכות של הענבים שהתובעת ציפתה לקבל מאת הקיבוץ.
ניתן וצריך בהחלט לומר, כי מעשי הקיבוץ ו/או מחדליו פגעו באינטרס ההסתמכות של התובעת.
יתירה מכך, הנתבע היה אמור להודיע לאגודה על פרישה ממנה זאת עד לדצמבר 2008, כאשר נמצא כי בדצמבר 2008 הנתבע טרם עשה כן ובהיות עונת 2009 בפתח, סביר בהחלט לומר, כי מגדלים גדולים כבר הבטיחו את יבוליהם לגורמים אחרים. בהקשר זה ראוי לשוב ולהזכיר את דברי ע.ת/2 בעמ' 37 ש' 24 ואילך: "ענבים זה לא שוק פתוח. זה שוק סגור. ב- 2006-2008 השוק התחיל להסגר יותר כי הדרישה עולה כל הזמן, של היין,והיקבים לא מוכנים לוותר על הענבים שלהם חוץ מכרמל מזרחי שזה גוף מיוחד. לא היו מוכנים שחקלאים יימכרו פה ושם. זה הפסיק ב- 2006, 2007." (ההדגשות שלי- נ.נ). ובהמשך: "ערב בציר למצוא ענבים לא סביר כי הכורמים לא מחכים לערב בציר כדי למכור את הענבים שלהם. ענבי יין לא הולכים לשוק, הולכים ליקב אז אין מציאות כזאת שבאמצע בציר אני פתאום קונה פה או שם". (עמ' 38 שורה 4 ואילך).
יאמר כי לא מצאתי בעדויות הנתבע מאומה אשר יש בו משום הכחשה או סתירה של המציאות "בשוק הענבים", כפי שתוארה בעדותו של מרציאנו. אכן מדברי עה/1 (עו"ד תשבי), ניתן להתרשם כי אף בפני מגדל הענבים ניצבת משימה לא פשוטה לאתר יקב שיהיה מוכן לרכוש הענבים ואולם, משהסכימה התובעת לשלם לנתבע תמורה העולה ב-10% על מחיר המחירון של אגודת הכורמים, בוודאי אין לומר כי הקיבוץ התקשה במכירת הענבים מתוצרתו או כי מכר אותם תמורת "נזיד עדשים". ההיפך הוא הנכון!!.
--- סוף עמוד 121 ---
לא זו אף זו, מהעדויות עולה כי התובעת ביקשה לקנות לעצמה "שקט" בכל הקשור להשגת ענבים ועל כן פעלה להשגת התקשרות ארוכת-טווח של 21 שנים ולשלם תמורה יקרה ובכלל זה דמי כניסה בשיעור ניכר ואין ספק כי בכך הלכה התובעת כברת דרך ארוכה מאד לטובת הנתבע.