נטען כי עת התברר לאגודה כי נרקמה עסקה בין הצדדים, החלו נציגי האגודה לבדוק את השטח ונציגי הקיבוץ הודיעו על כך למרציאנו. לאחר שהאגודה שלחה לקיבוץ מכתב התראה, הקיבוץ נאלץ להודיע לאגודה כי אין בכוונתו לספק לה ענבים. האגודה, מתוך חשש, כי הדבר יניע גם כורמים נוספים לעשות כן, החליטה לפנות לערכאות שיפוטיות בבקשה למתן צו מניעה.
הדיון בבקשה נקבע בדחיפות, והקיבוץ, שעד לאותו מועד לא היה מיוצג על ידי עורך דין, מצא לאלתר עורך דין המתמצה בתחום, עו"ד תשבי, וזה המליץ לקיבוץ, בהיכרותו עם מדיניותה של האגודה, כי תוותר על נוכחות התובעת בדיון במטרה לצמצם את נזקיה. נטען כי המלצתו של עו"ד תשבי מנעה מהתובעת נזקים משמעותיים יותר. בית המשפט שדן בבקשה המליץ לקיבוץ להגיע לפשרה עם האגודה, מאחר ועל פני הדברים, הצדק עמה ואחרת, לא רק שיינתן צו מניעה אלא שהקיבוץ יחויב גם בהוצאות. נוכחותה של התובעת בדיון וצירופה כצד להליך לא היה בה כדי לשנות, את התוצאה בפועל, שכן עצם ההתקשרות בין הקיבוץ לתובעת הייתה בבחינת הפרה של החוזה וחוסר תום לב כלפי האגודה. נטען כי נוכחות התובעת בדיון עלולה היתה להחמיר את מצבו של הקיבוץ והאגודה הייתה נחשפת לקיומו של הסכם בין הקיבוץ לתובעת ומבקשת סעדים נוספים כנגדם. טענת ההגנה היחידה שהייתה בפי הקיבוץ נגד הצווים נגעה למצבה הכלכלי של האגודה, אלא שבדיון הציעה האגודה להפקיד ערבות בנקאית שתבטיח את התמורה בגין הענבים ובכך גרמה לקיבוץ ל"הידחק" אל הקיר ומשכך, זה העדיף להתפשר ולחסוך הוצאות משפט, שכן היה ברור כי
--- סוף עמוד 32 ---
צו המניעה ינתן בכל מקרה. הקיבוץ, כך נטען, היטיב עם התובעת בבחירתו להתפשר עם האגודה, שכן בכך נחסכו מהתובעת הוצאות משפט בהן התחייבה לשאת על פי ההסכם.
מרציאנו, כך נטען, לא אמר אמת בעניין המועד בו נודע לתובעת על צו המניעה, שכן בדיון בבית המשפט הוא טען כי על הצו נודע לו באקראי כעשרה ימים לאחר שניתן, זאת בשיחה שקיים עם מזכירת הקיבוץ (עמ' 30 ש' 1-23 לפרו') ואילו בחקירתו, במסגרת דיון בצו המניעה שביקשה התובעת, הוא טען כי יורם סהר התקשר אליו לאחר הדיון בבית המשפט וסיפר לו על כך. הנתבע הפנה לפרוטוקול הדיון במסגרת צו המניעה (עמ' 10 ש' 12). מרציאנו, כך נטען, הודה לבסוף כי אין זה נכון שנודע לו, אך במקרה. התובעת, כך נטען, ידעה על הינתנו מיד לאחר מתן צו המניעה ובחרה מטעמיה שלה שלא לעשות דבר.התובעת לא עתרה לבית המשפט לצירופה כצד ואף לא ביקשה זכות להשמיע עמדתה. מרציאנו אישר בחקירתו כי התובעת השיגה ענבים ממקורות אחרים ופעלה במודע לבחור את הנתיב שהיטיב עמה, מבחינה כלכלית.